|
|
Page:14
"אל-יהודייה" : יהדות אספהאן [ 14 ] לדוגמה, על פי מקורות ארמניים בני אותו הזמן אנו למדים כי המלך שאהפור השני ( חי בשנים 309 - 379 לספירה ) העביר יהודים תושבי ארמניה והושיב אותם באספהאן . 5 כמו כן ידוע שהמלך יזדכרד הראשון ( מלך בשנים 399 - 420 ) , אשר היה נשוי לשושן-דוח'ת, בתו של ריש גלותא בבבל, נענה לבקשת רעייתו והתיר להם להתיישב באספהאן . 6 אכן, על אף תקופה קצרה של חוסר סובלנות דתית ופגיעה אלימה ביהודי אספהאן בתקופת שלטונו של המלך פירוז ( בשנים 467 - 474 ) , נראה שיהודי העיר ויהודי יתר האזורים ברחבי איראן נהנו ממידה ניכרת של הגנה, ביטחון וסובלנות דתית תחת שלטונם של המלכים הסאסאנים . 7 בכל הנוגע לתרומתה של המורשת הטרום-אסלאמית של היישוב היהודי באספהאן לעיצוב ההיסטוריה והזהות הדתית והקהילתית שלו לאורך התקופה המוסלמית, מן הראוי להצביע על מסורות ואמונות נוספות שגובשו בתקופה הטרום-אסלאמית ואשר נשתמרו ביישוב לאורך המאות הבאות . אחת האמונות והמסורות החשובות שעוצבו בתקופה הטרום- אסלאמית, ואשר התקדשו ונשמרו בנאמנות וביראה לאורך התקופה המוסלמית עד ימינו אלה בקרב יהודי אספהאן בפרט ובקרב יהודי איראן בכלל, קשורה לדמותה וסיפור חייה של שרח בת אשר המקראית, נכדתו של יעקב אבינו ( בראשית מו, יז ) . על פי מסורת זאת, שרח, אשר זכתה לחיי נצח בזכות ברכתו של יעקב, הגיעה לאזור אספהאן עם גולי בבל . מערה ובית כנסת המיוחסים לה, ביישוב פיר-בכראן במרחק כשלושים קילומטר מדרום לעיר אספהאן, מילאו וממשיכים למלא תפקיד חשוב בעולמם הדתי והרוחני של יהודי אספהאן . מאות בשנים מהווה אתר זה מקום עלייה לרגל והוא נמנה עם האתרים הקדושים ביותר בקרב יהודי אספהאן ובקרב יהודי איראן בכלל . 8 ( לפרטים ודיון מפורט יותר בחשיבותו של אתר זה בעולמם הדתי והרוחני של יהודי אספהאן במאות התשע-עשרה והעשרים ראו להלן לאורך זיכרונותיו של הרב מוסיו יצחק לוריא רבני בספר שלפנינו ובנספחיו . ) בצד מסורות ואמונות שהתגבשו בתקופה הטרום-אסלאמית והשפיעו בהמשך על זהותם ותרבותם של יהודי אספהאן לאורך התקופה המוסלמית יש להצביע על לשונם של יהודי אספהאן . הלהג היהודי של היישוב, ששימש כשפת דיבור ותקשורת במשפחה ובקהילה לאורך התקופה המוסלמית, מקורו במשפחת השפות האיראניות הצפון-מערביות שהיו שגורות בתקופה הסאסאנית ולפניה . 9 בלהג איראני זה, כפי שנשתמר ודובר בקרב המיעוט 5 ראו , Geo Widengren, “The Status of the Jews in the Sassanian Empire”, Iranica Antiqva vol . I ( 1961 ) , p . 119 . 6 שם . 7 ראו במיוחד במאמרו של רוברט ברודי ( לעיל הערה 3 ) , עמ' 61 - 62 . 8 על אתר זה ועל אמונות ומסורות שהתגבשו סביבו במהלך השנים ראו שרה סורודי, "המקומות הקדושים של יהודי פרס", בתוך אמנון נצר ( עורך ) , יהודי איראן : עברם, מורשתם וזיקתם לארץ ישראל, חולון - תל אביב, תשמ"ח, עמ' 121 - 123 . 9 בעניין המוצא והמאפיינים הלשוניים של הדיאלקט היהודי של אספהאן ראו במיוחד Donald Stilo, “The Dialect of the Jews of Isfahan”, in Jewish Communities of Iran, ed . Houman M .
|
|