|
Page:9
מחויבות להלכה נעשתה למקור התמיכה המובהק של המחנה הפוליטי המוכר כגוש הימין, ואילו היעדרה ‑ למקור התמיכה המובהק ( אם כי משמעותית פחות ) של הזדהות עם המחנה הפוליטי המוכר כגוש השמאל, או השמאל ‑ מרכז . הרוב החילוני והמסורתי בציבור היהודי לא הבין את המרכזיות של היחס לדת בקואליציה שנהפכה להגמונית מאז התרחש המהפך ואת הגורמים שהפכו קבוצות דתיות שונות לעוגן האיתן של הקואליציה הזאת . אי ‑ ההבנה אפשרה את שגשוגה של מערכת פריבילגיות ייחודית למיעוט החרדי, שתרמה להתעצמותו של מיעוט זה, והשלכותיה מאיימות על עתידו של המפעל הציוני . הספר מסביר מדוע לא הקימו החילונים והמסורתיים, חרף היותם רוב, קואליציה נגדית יציבה שהיתה מאפשרת להם להיאבק על תיקון מסלולה החזוי של ישראל . ההסבר מעמיד במרכז את כישלונו של הרוב הציוני בניסוח הגדרה קוהרנטית ללאומיות יהודית לא ‑ הלכתית . מרכיב מרכזי בכישלון זה הוא אי ‑ ההכרה בממד האמוני של הזהות היהודית אצל רוב מבין החילונים והמסורתיים . האפילוג מבאר מה אפשר לעשות כדי להביא למפנה, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי ‑ בתקווה שאכן לא מאוחר מדי . לתובנה שהגורם המכריע בעיצוב הזהויות הפוליטיות בישראל הוא זיקה לדת תימוכין עשירים, בכלל זה בסקרי דעת קהל . למרות זאת היא אינה שכיחה בשיח הציבורי . היעדרה הוא מקור מתמשך לאי ‑ הבנות . הכישלון בהבנת הכוחות שמניעים את הפוליטיקה הישראלית הוליד מסגור לא נכון שלהם, קונספציה שגויה, שעיוורה את עיני רוב הבוחרים באשר לסכנות האורבות לאמונותיהם ולאורח חייהם ולעצם הישרדותה של מדינתם . בהגדרה על פי יחסן לדת, הקבוצות באוכלוסייה היהודית בישראל אינן שוות בגודלן . ב ‑ 2022 מצאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי 3 . 45 אחוז מהציבור היהודי מעל גיל 20 מגדירים את עצמם כחילונים, 2 . 19 אחוז ‑ כ"מסורתיים לא כל כך דתיים", 9 . 13 אחוז כ"מסורתיים ‑ דתיים", 7 . 10 אחוזים כדתיים 2 ( ציונים ‑ דתיים המוכרים גם כדתיים ‑ לאומיים ) ו ‑ 5 . 10 אחוזים כחרדים . בין הקבוצות האלה יש מעברים, וכשלעצמן הן אינן הומוגניות מבחינת זיקתן לדת . רק מיעוט מבין מי שמגדירים את עצמם כחילונים מסתייגים לחלוטין מזיקה לפרקטיקות המעוגנות בהלכה היהודית או מהגדרת היהדות כמרכיב חשוב בזהותם . כמחצית עד שני שלישים מהחילונים מאמינים באלוהים או ב"כוח עליון 3 במסורתיות שאינה ממוקפתכלשהו" ( התשובה תלויה באופן ניסוחה של השאלה ) . בדתיות ‑ המתאפיינת במרכזיות של זיקה ליהדות ההלכתית בהווייתו של היחיד פתח דבר 9
|

|
|