|
|
Page:XIV
XIV תפסיקי כבר להתנצל אנחנו — נחיה את החיים בניסיון מתמיד לענות על השאלה הזאת, ההשפעה על העולם סביבנו תהיה אטומית . מדענים מעריכים כי אנו משתמשים רק בעשרה אחוזים מהמוח שלנו . אבל ראית פעם אחד מהסרטים האלה שבו לגיבור יש פתאום גישה לכל יכולות המוח ? הוא לוקח גלולה או מקבל הכשרה מטעם סוכנות ממשלתית חשאית, ולפתע פתאום הוא יכול לכופף מתכת בכוח המחשבה שלו ולפתור את משבר העוני בעולם תוך כמה שעות כי הוא משתמש במלוא הפוטנציאל של המוח שלו . אני משוכנעת שנשים רבות בעולם שלנו הן כמו פיטר פארקר לפני עקיצת העכביש הרדיואקטיבי — הן מפעילות שבריר מהפוטנציאל שלהן כי הן לא נתקלו בזרז חזק דיו לשחרר את כולו . רק מעטות מאיתנו מקבלות עידוד להאמין בעצמן ובפוטנציאל שלהן כבר מילדותן . והרי אנשים שזוכים לנקודת פתיחה טובה יותר בצעירותם נוטים לראות יותר אפשרויות . לכן אנשים שלימדו אותם מגיל צעיר להעריך את עצמם נוטים יותר להאמין ביכולותיהם כמבוגרים, ואנשים עם משאבים רבים יותר תופסים בדרך כלל מטרה כקלה יותר להשגה מאשר אלה שיש להם פחות . אבל מה אם לא גידלו אותך להאמין בעצמך ? מה אם לא היו לך יתרונות או משאבים רבים ? מה תהיה הסבירות לכך שתאמיני שאת מסוגלת להרבה יותר ? ומה תהיה הסבירות לכך שתדבקי במטרה שלך כשתסטי מהמסלול ? אבל מה יקרה אם כן תדבקי בה ? מה אם כן תאמיני ? ולא רק את : מה יקרה אם כל מיני נשים בכל רחבי העולם יחליטו להחליף את הציפיות של אנשים אחרים מהן בתפיסות דמיוניות משלהן בנוגע למי שהן יכולות להיות ? את יכולה לדמיין לעצמך מה יקרה אם עוד עשרים וחמישה אחוזים מהנשים בעולם או עוד חמישה-עשר אחוזים או אפילו רק עוד חמישה אחוזים מהנשים יחליטו לאמץ את ה מה אם שלהן ? את יכולה לדמיין מה יקרה אם הן יפסיקו לאפשר לתחושות האשמה או
|
|
|