|
|
Page:XI
XI המדקה הלוואי שיכולתי לספר לך שכל החיים שלי הם רשימה אחת ארוכה של מעשים שבהם לא שמתי קצוץ על מה שאחרים חושבים . אבל זאת לא תהיה האמת, ולא משנה כמה אני רוצה עכשיו לשמש לך דוגמה . [ בהערת אגב, ביליתי את רוב חג המולד האחרון במיטה עם דלקת ריאות איומה . ניצלתי את הזמן הזה כדי לקרוא הרבה רומנים רומנטיים היסטוריים שהתרחשו בתקופת העוצרות, בתחילת המאה התשע-עשרה באנגליה . היו שם דוכסים מהורהרים שתמיד אמרו דברים כמו, "אוונג'לין, אני לא שם קצוץ על מה שהחֶברה חושבת ! " ממש לפני שנישקו את הגיבורה בלהט של עשרת אלפים שמשות או משהו כזה . ההחלטה שלי לשנה החדשה הייתה להתחיל להשתמש במונח "לא שמה קצוץ" בדיבור היומיומי . אז הנה, כבר הגשמתי את חלומותיי, ואנחנו רק ב- 2 בינואר . הידד ! ] אבל האמת היא שכמו נשים רבות אחרות, אני עדיין בתהליך של התגברות על חיים שלמים של ריצוי אנשים אחרים . אני שואפת תמיד להתקדם בכל תחומי החיים שלי בלי שיהיה לי אכפת מדעות של אחרים, אך האמת היא שאני לא תמיד מצליחה בכך . כן, אפילו אני, נותנת העצות המקצועית, אפילו אני כורעת לפעמים תחת כובד משקלן של ציפיות של אנשים אחרים וצריכה להיאבק בעצמי כדי לא להתייאש . אבל יש תחומים שבהם נהייתי מומחית בזה . יש תחומים שלמים בחיי שבהם אני מתאמצת מאוד לפעול אך ורק על פי הערכים שלי ולא לחשוש מדעתם של אחרים עליהם . הדוגמאות הטובות ביותר לזה ? אני חולמת בגדול ובחוצפה . אני מציבה לעצמי יעדים ענקיים ושחצניים . אני אימא עובדת גאה שלא נכנעת לסוג הדיכוי הייחודי שמגולם בתחושות אשמה של אימהות . אני מעזה להאמין שאני יכולה לשנות את העולם כשאני עוזרת לנשים כמוך להרגיש אמיצות וגאות וחזקות . לפעמים אני עלולה להיכנס לסרטים בגלל מישהו זר שכותב באינטרנט משהו מרושע על השיער שלי או על הבגדים שלי או על
|
|
|