|
|
Page:13
החובה המוסרית לתקשר עם בני ארצם, עמיתיהם האזרחים והאזרחיות, ולהסביר להם את המניעים שלהם לכפות עמדות מסוימות, מתוך כוונה ליצור איתם שיח ולהגיע להסכמה" . השיח הציבורי הרחב הוא ביטוי לשותפות, אך הוא גם יכול לשמש "ככלי לחינוך מוסרי ואישי איך וכיצד ראוי לנהל יחד את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" . יפה בניה וטל נבוני מבקשות לשנות את השיח הציבורי מתפיסה נוקשה של זכויות, חוק ופוליטיקה של זהויות, לגישה עמוקה יותר הבנויה על הכרה ביחסים בין בני אדם ממשיים על המורכבות והַפְּגִיעוּת שלהם . מאמרה של יפה בניה, "'בראשית היא הזיקה' : גישה התייחסותית כבשורה לשיח הישראלי", מבקש להכניס את שיח היחסים לתוך השדה הפוליטי . "בעוד פוליטיקת הזהויות מתמקדת בזהות תרבותית קהילתית, שיח היחסים ממוקד בכל יחס בין אני לאחר, ועל כן הוא עשוי להיות שיח חוצה ‑ זהויות, שכן כל יחיד נתון ברשתות יחסים מסועפות, שהקבוצה התרבותית היא רק מרכיב אחד בתוכן" . שיח זה בנוי על אתיקה של אכפתיות ועל הַפְּגִיעוּת והתלות שמאפיינות את הקיום האנושי . כדי להתגבר על הקשיים הללו, יש ליצור אחריות קולקטיבית של החברה ביחס לכל חבריה וחברותיה . התשתית הפילוסופית של גישה זו היא ההבנה "שלא האישיות הנפרדת מעצבת יחסים על בסיס התכונות שרכשה לעצמה בכוחות עצמה, אלא להפך : היחסים וההקשרים החברתיים הם המעצבים את האישיות ואת תכונותיה" . לתפיסה זו השלכות פוליטיות וכלכליות . בניה מביאה כדוגמה את היחס הנחות למקצועות הטיפול והחינוך בחברה המודרנית . "בחברה המבוססת על אתיקה של אכפתיות, מקצועות הטיפול והחינוך יהיו בעלי חשיבות מרכזית, והחשיבות הזו תתבטא בסטטוס החברתי, בהון הסימבולי ובתגמול הכספי של העיסוקים הטיפוליים" . מאמרה של טל נבוני, "הגישה החינוכית ‑ אגדית : שינוי חברתי בקול שונה", מציג את המתח בין שתי גישות לניהול קונפליקטים כמו זה שבין היותה של ישראל מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית : הגישה החוקתית הפועלת בעזרת החוק ופועלת להכרעה, והגישה החינוכית המדגישה הקדמה 13
|
|
|