|
|
Page:12
הראויים לקבלת החלטות במדינת ישראל . מאמרו של טל שדה, "מהכרעת הרוב לשותפות : עקרונות לשיתוף פעולה צודק במדינה יהודית ודמוקרטית", מראה כי בחברה הישראלית מתקיימות זו לצד זו תפיסות טוב שונות עד מאוד, היוצרות שסעים עמוקים בצד הזדמנות להפריה וללמידה הדדית . ליאור טוען כי הכרעת הרוב בדמוקרטיה אינה אידיאל אלא אילוץ הכרחי, ושככל שניתן הדבר, יש לקבל החלטות במדינה דמוקרטית על בסיס דיאלוג והסכמות . בהשראת ג'ון רולס, הוא מבקש להפריד בין תפיסות הטוב בחברה לבין שאלת הצדק הפוליטי, צדק שמבטא את האופן הראוי, שבו תפיסות טוב שונות ישתפו פעולה . ליאור מציע חמישה עקרונות לקבלת החלטות צודקת בחברה הישראלית : צמצום השימוש בכוח הרוב, מקסימום חופש לכל פרט וקהילה, שוויון הזדמנויות מהותי, ביזוריות, אכפתיות וחמלה . כדי להגיע להסכמה על עקרונות אלה צריך : "לייצר היכרות אמפתית בין השבטים, ליצור מנגנונים מוסדרים שיקבלו סמכות חוקית להכריע בסוגיות הנובעות מהחיבור בין יהדות למדינה, לסייע ביצירת ברית חיים משותפת, המבוססת על סיפור משותף ותחושת יחד, ולשרטט את גבולות הפלורליזם הסביר באופן שקבוצה אחת לא תרמוס את רעותה ואף לא תרמוס חברים בתוכה . בעשותנו זאת, עלינו להיות רגישים לא רק כלפי האפשרות של המיעוט לחיות על פי דרכו, אלא גם כלפי האפשרות של הרוב הלאומי לשגשג, לפתח ולבטא את זהותו הלאומית" . מאמרו של חיים מאיר נריה, "הילכו שניים יחדיו" ? ‑ הצדקה ציבורית במדינה יהודית ודמוקרטית", טוען כי הצדקה ציבורית לגיטימית לקבלת החלטות במדינת ישראל, הכוללת לעתים כפייה או הגבלת חירות, יכולה להתקיים רק בתנאי שהאזרחים התומכים בה "מאמינים בכנות שיהיה זה מוצדק מטעם מדינת ישראל לאמץ את אמות המידה והאמצעים שהם הצביעו עבורם, כמדינה יהודית ודמוקרטית" . נריה מציע שככל שההחלטה דורשת כפייה על האזרח הפרטי, יש צורך בנימוקים רבים חזקים יותר . זאת, לעומת חוקים המשפיעים על המדינה ומוסדותיה ולא על האזרח הפרטי . כדי לממש הסכמה רחבה, "על אזרחי ישראל מוטלת 12 # יהודיתדמוקרטית
|
|