|
Page:12
12 | מרטין וולף בספרו החדש בוחן וולף כיצד היחסים הסימביוטיים בין המערכות הכלכליות והדמוקרטיות, שהובילו לשגשוג במאה העשרים, נמצאים היום תחת איום בשל העלייה באי-השוויון, בפופוליזם ובערעור המוסדות הדמוקרטיים . לספר ארבעה חלקים . הראשון מסביר את הקשר הסימביוטי בין קפיטליזם לדמוקרטיה ליברלית, כאשר שניהם דורשים חופש של נקודות מבט אינדיווידואליות ושל יוזמות פרטיות, כתנאי להביא שגשוג לחברה כולה . שילוב זה היה המקור להצלחת השיטה הכלכלית-מדינית של המערב, אשר הגיעה לשיא הדומיננטיות שלה עם קריסת ברית המועצות ועם הקמת האיחוד האירופי, בתחילת שנות התשעים . האופוריה במערב שפרצה בעקבות שני תהליכים אלה מנעה אז מלהבחין בניצני המשבר המתהווה ובמתחים הפורצים, שהביאו לשיאו את משבר הקפיטליזם הדמוקרטי בימינו . החלק השני של הספר עוסק בניתוח התהליך המתרחש בעשרות השנים האחרונות, של הצטברות וריכוז העושר בידיה של קבוצה הולכת וקטנה בקרב האוכלוסייה . התרחבות הפערים הכלכליים וריכוז העושר בידי אליטה מצומצמת יוצרים תחושת אי-צדק, ניכור וטינה בקרב הציבור הרחב . המציאות הזו מערערת את האמון במוסדות הדמוקרטיים ואת הבסיס להסכמה החברתית לשיטה הקפיטליסטית ולדמוקרטיה הליברלית . בעקבות כך גם נפגעת היציבות החברתית במדינות רבות בעולם . בעלי העושר הענק שנצבר רכשו בכך למעשה יכולות לשלוט במערכות הפוליטיות ואפילו המשפטיות של מדינות דמוקרטיות, במיוחד בארצות הברית, נושאת דגל הדמוקרטיה . מציאות זו מאפשרת להם להכפיף מערכות מרכזיות אלה לאינטרסים שלהם, ועל ידי זאת להרחיב עוד יותר את הפערים בין המעטים לרבים . חולשת המוסדות הדמוקרטיים משפיעה גם על יכולתם להתמודד עם האתגרים שמציב הקפיטליזם הגלובלי, ובספר מבהיר וולף כיצד כישלונות מוסדיים יכולים להוביל לערעור הדמוקרטיה ולעליית מגמות אוטוריטריות . דוגמה בולטת לתהליך שלילי כזה הוא המחיר העצום ששילם הציבור הרחב בארצות הברית כדי להציל את הכלכלה
|

|
|