|
|
Page:13
≥± פוסק מונע מאיתנו למצוא מרחב של שקט פנימי, שהוא חלק בלתי נפרד מן ההוויה . הרעש הנפשי יוצר גם עצמי שקרי, תוצר של הדעת, שמטיל צל של פחד וסבל . ההזדהות עם הדעת יוצרת מסך אטום של מושגים, תוויות, דימויים, מילים, שיפוטים והגדרות, שחוסמים כל מערכת יחסים אמיתית . מסך זה מפריד ביניכם לבין עצמכם, ביניכם לבין הגברים והנשים בחייכם, ביניכם לבין הטבע, ביניכם לבין אלוהים . מסך מחשבות זה יוצר את אשליית הנפרדות, האשליה ש"אני" קיים בנפרד לגמרי מה"אחר" . ואז אתם שוכחים את העובדה הבסיסית, שמעבר לרמת התופעות הפיזיות והצורות הנפרדות, כל אחד מאיתנו הוא אחד עם כל הקיים . הדעת היא כלי מופלא, אם משתמשים בה נכון . אולם בשימוש לא נכון, היא הופכת להפרעה גדולה . ליתר דיוק, הבעיה היא לא השימוש השגוי שלכם בדעת – הבעיה היא שאינכם משתמשים בה כלל . היא משתמשת בכם . זוהי המחלה . אתם מאמינים שאתם הדעת שלכם . זוהי האשליה . הכלי השתלט עליכם לחלוטין . הדבר דומה למעין דיבוק שנכנס בכם מבלי שתדעו זאת, ואתם טועים בחושבכם שהישות שהשתלטה עליכם היא אתם . תחילת החירות היא ההכרה בכך שאתם אינכם "החושב" . ידיעה זו מאפשרת לכם לצפות בישות הזו . ברגע שאתם מתחילים לצפות בחושב, רמה גבוהה יותר של תודעה נכנסת לפעולה . בשלב זה מתחילים להבין, שמעבר למחשבה יש מרחב עצום של ‰ÂÂȉ ‰‡¯‰
|
פראג
|
|