|
|
Page:8
8 | ״לא ספורט לשם ספורט" - גיבורי ספורט בתקופת היישוב | אודי כרמי ( ה ) מיסוד . הפעילות מתקיימת מטעם ארגונים בעלי מוסדות ניהול ושיפוט ובמתקנים תקניים ; ( ו ) כללים ברורים של ניצחון, הפסד או שוויון ( לידור ואח', תשע"ב ) . האתגר השני הוא להבין כיצד נוצרו אגדות הספורט ובאיזה אופן עוצבו הגיבורים שעמדו במרכזן . לשם כך עליי 'להבריש את ההיסטוריה נגד כיוון הפרווה', כדברי הפילוסוף וולטר בנימין, ולחלץ את האמיתות החבויות ואת העובדות הפחות הרואיות מהגרסאות השונות שהתפרסמו . ואכן, לעיתים קרובות גיליתי פער בין אגדות הספורט כפי שהתקבעו בזיכרון הקיבוצי לבין האירועים כפי שעלו מהמקורות הארכיוניים . הגרסאות השונות נעות בקלילות בין דמיון למציאות, בין מיתוס לעובדות ובין זיכרון להשכחה . מבחינה זו אין הבדל בין ההבניה שלהן כ'אגדות ספורט' לבין עיצובם המיתולוגי של סיפורים לאומיים אחרים ( דהאן ווסרמן, תשס"ז ; וסרמן, תשס"ז ) . זאת ועוד, גיבורי הספורט הם חלק מחברה, אך הם גם ישויות פרטיות ייחודיות, ובכך הם משקפים את המאבק הנצחי של האדם בכמיהתו לשייכות חברתית - קהילתית מצד אחד ואת חתירתו לחופש ולאינדיבידואליזם מהצד האחר . גיבורי הספורט שלפנינו לכודים בין הספֵרה הפרטית לבין הספֵרה הלאומית וחווים את המתח התמידי השורר בין הציפייה מהם כמגשימי חזון 'יהדות השרירים' – "לא ספורט לשם הספורט" – לבין שאיפתם להישגים אישיים בתחום הספורט . ספר זה שואף להציגם כבני אנוש שביקשו לעסוק בספורט לשם הספורט . האתגר השלישי הוא להתמקד בקורותיהם של גיבורי הספורט ולתאר את אירועי הספורט השונים מבלי להיקלע לכתיבה אנקדוטית . חיבור זה שואף להעניק למקרים הפרטיים משמעות חברתית רחבה ולשמש צומת בין הבנת העבר 'מלמטה', המקוטע והאישי, לבין הנרטיב הקנוני של הספורט, שעוצב בהתאמה לאתוס הלאומי . האתגר הרביעי הוא איתור מקורות ראשוניים עבור המחקר . כל הדמויות שאדון בהן הלכו לעולמן לפני זמן רב . מעטים מהן השאירו לבני משפחותיהן אוספים פרטיים, ספרי זיכרונות או תיעוד אחר . הארכיונים בישראל תרמו חלקית למחקרי זה, והיה עליי לעמול ממושכות בהרכבת חלקי התצרף לתמונה ברורה .
|
|
|