|
|
Page:13
חושך 13 את תקפאי שם למוות . את לא מתאימה לשם, את עדינה מדי . ואת גם יכולה לחטוף צפדינה . " בעיירה נִי-אוֹלֵסוּנד בחוף הצפון-מערבי של סוולברד היא פוגשת את בעלה, ויחד הם מפליגים בסירה קטנה יותר . על סיפונה גם ותיקי סוולברד רבים, הם מתרברבים ומהללים את הארכיפלג בקולי קולות, ונורווגי אחד מתאר את האביב כעונה היפה ביותר . כריסטיאנה לא מאמינה שתרגיש כמוהם, היא מתריסה שבניגוד להם לא תישָבה בקסמו של המקום . "אח, גם אותך הוא ישבה," אומר לה הנורווגי בקול חרישי אך פסקני . כרסיטיאנה רואה סוף סוף במרחק את גרוהוק, רצועת חוף ארוכה ושוממת . היא רואה גם את הבקתה, שנראית לה כמו תיבת עץ קטנה שנשטפה לחוף . וכאן, כאמור, היא תגור . יחד עם בעלה – וצייד נוסף . שנה תמימה . חורף אחד ארוך ומטורף . איש בסירה לא אומר דבר, רק אדון מבוגר שמדבר גרמנית פולט כמה מילים : "לא, גברתי, את לא יכולה בשום פנים להישאר כאן כל החורף . זה פשוט חוסר אחריות ! " הכול אפור וגשום . וחבל הארץ הזה מעורר בכריסטיאנה חלחלה . "רק מים, ערפל וגשם ; הוא מערפל את האנשים, עד שהם יוצאים מדעתם . מה יש לאנשים לחפש באי הזה ? כמה תקוות, כמה תוכניות גאות ירדו כאן לטמיון, כמה מיזמים נכשלו, ויותר מכך : כמה חיי אדם גבה המקום הזה ! "
|
|
|