|
|
Page:10
לחשוב דרך זבל, תמר אלאור 10 לטענת נתיב, על לקסיקונים זרים . אין לה שפה משלה, והיא מדברת את הממצא הארכיאולוגי דרך האנטומיה, הביולוגיה, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה וכולי, על פי הצורך . נתיב רואה את אתרי הטמנת הפסולת כביטוי אולטימטיבי של החומר הארכיאולוגי . אם צריך לדבר ארכיאולוגיה בארכיאולוגית, הוא ממשיך, זה המקום שבו כדאי להתחיל . בעודו עובר מתחנת ניסיונות אחת לאחרת בחיפוש אחר השפה הנכונה, הכותב מתחבר מחדש אל היסודות המטריאליים של צורה וחומר וקורא את המטמנה כישות אסתטית . הצורה והחומר של האשפה כישות חומרית מעסיקים גם את הגיאומורפולוג גלעד שטיינברג . בפרק הרביעי קוראים הוא ועמיתיו את המכלול המחזיק את המטמנה : את המרחב הגיאוגרפי ואת המעמקים הגיאולוגיים שבתוכם נוצרה המטמנה, שבהם היא מתקיימת ושעליהם היא פועלת . הצורה נבדקת דרך השתנות הטופוגרפיה, והחומר נלמד מתוך סדרה של קידוחי ליבה . שילוב של מידע היסטורי וגיאומורפולוגי מלמד כי באזור שבו עבדנו התרוממה גבעה של שישה מטרים מעל פני השטח המקוריים . הגבעה הלכה והתמתנה בהדרגה החל מראשית שנות ה – ,50 כשנפסקה השלכת הפסולת באתר . קידוחי הליבה ביקשו להבין כיצד השפיעו השיירים המושלכים ( שהם אנתרופוגניים, קרי תוצרים אנושיים ) על הקרקע . ניתוח ממצאי הקידוחים הראה כי בעומקים של שני מטרים ואף יותר נמצאו חומרים אנתרופוגניים הכוללים מתכות שונות, חרסים, שברי זכוכית ושברי פחם . אלה כללו גם זרחן ( P ) , גופרית ( S ) , עופרת ( Pb ) , ארסן ( As ) , נחושת ( Cu ) ואבץ ( Zn ) בריכוזים שהיו גבוהים בשני סדרי גודל מאלה שנמדדו באזור הטבעי מסביב למזבלה . הבדיקה מראה שלא התרחשה זליגה של חומרים מזהמים אלה אל תת – הקרקע העמוקה יותר ממכלול המטמנה . החומר והצורה מצביעים אם כך על האופנים שבהם בני אדם והתוצרים שלהם משנים את המבנים הטופוגרפיים ואת איכות הקרקע . הפרק החמישי והאחרון מחלץ מן המרחב את “הדברים עצמם“, אוסף אותם ומתבונן בהם כחפצים שביכולתם לספר סיפור שטרם סופר . ארבל לוי, ביולוג ואספן “ישראליאנה“, מבקש לשרטט חלק מתולדות תעשיית המשקאות הקלים באזורנו דרך בקבוקים שנמצאו באתר . העבודה לאורך ארבע השנים לימדה אותנו כי החומר הדומיננטי במטמנה ( בעיקר לאחר שכל המרכיבים האורגניים נעלמו ) , הינו זכוכית ; זה החומר שממנו נוצקו הכלים והמכלים שהחזיקו נוזלים, תרופות, מוצרי חלב, שמן, יין, בירה, סודה, תמרוקים, ועוד . האתר היה נקי כמעט מפלסטיק . לוי מציע כאן את מה שארג׳ון אפדוראי ( Appadurai ) מגדיר כהיסטוריה החברתית של הדברים, לצד הביוגרפיה התרבותית שלהם : מהו הסיפור ההיסטורי של הבקבוקים, אופני הייצור, השינוע, והמילוי שלהם ?
|
|