|
|
Page:12
12 הלל שמיד | נטע כהנא מופיעים "הפילנתרופים החדשים" בזירה הפילנתרופית ובתקופה מאוחרת יותר מצטרפים "המתעשרים החדשים" הנמנים על יזמי ההייטק . פרק 6 מציג ממצאים מסקרי דעת קהל שעוסקים בעמדות הציבור כלפי פילנתרופיה ופילנתרופים . בהתבסס על הראיונות שנערכו לצורך מחקר זה מתוארת בפרק התייחסות לתגובת הפילנתרופים לדעת הקהל הציבורית . פרק 7 מציג את מוסד הקרן הפילנתרופית, מעמדה החוקי והגורמים להקמתה . הפרק פורש את תפקידי הקרן בפיתוח תוכניות, בתרומה לחלוקה מחדש של משאבים ציבוריים, בעידוד חדשנות, בייזום שינויים חברתיים וכן בהשתתפות בתהליכי קביעת מדיניות . גם יחסי הפילנתרופיה עם הממשלה והשינויים שחלו ביחסים אלה בשני העשורים האחרונים לא נעלמו מעיננו והם מוצגים בהרחבה בפרק 8 . עמדות הפקידות הממשלתית כלפי הפילנתרופיה וכן תפיסתה את חלוקת העבודה בינה לבין הפילנתרופיה נדונים בהרחבה . הפרק מתאר גם את עמדת הפילנתרופים כלפי הממשלה ואת השינויים שחלו בעמדות אלו בשני העשורים האחרונים . נושא ההעברה הבין-דורית חותם את החלקים העיוניים והאמפיריים בפרק ,9 שעוסק ביחסים ובדינמיקות המשפחתיות סביב נתינה כספית, נתינת זמן-התנדבות, במקומה של המשפחה במעשה הפילנתרופי, ובהעברה בין-דורית של ערכים פילנתרופיים בתוך התא המשפחתי . הפרק מציג את התיאוריות המרכזיות המתארות תהליכי סוציאליזציה בדגש על העברה בין-דורית של התנהגות פרו-חברתית . הפרק מציג ממצאים ממחקרים שנערכו לאחרונה על העברה בין-דורית בקרב משפחות פילנתרופיות ובקרב הציבור הרחב . פרק ,10 הוא הפרק האחרון, מוקדש לניתוח של ממצאי המחקרים שהוצגו בספר בניסיון להבין טוב יותר תהליכים ושינויים בפילנתרופיה הישראלית . הפרק מציע תובנות על מקומה ותרומתה של הפילנתרופיה למדינה ולחברה בישראל וכן כיוונים ומגמות לעתיד בהתפתחות הפילנתרופיה הישראלית .
|
|
|