|
|
Page:14
ומסבירים את יציבותו היחסית . לאופיו של המשטר הישראלי יש עשרות הסברים אפשריים . ההבדל העיקרי ביניהם בספרוּת הוא בין שחקנים לבין גורמים 11 השחקנים במשטר הישראלי עשויים להיות, לדוגמה, מבניים . מוסדות כמו הצבא ובית המשפט העליון, או פוליטיקאים כמו דוד בן‑‑גוריון ובנימין נתניהו . גורמים מבניים עשויים להיות פיתוח כלכלי, תרבות פוליטית, סביבה גיאו‑‑אסטרטגית וכדומה . ספר זה אינו מציע תיאור שלם של כלל הגורמים המעצבים את המשטר הישראלי ; לבדיקה מקיפה כזו יידרשו ספרים אחדים . במקום זאת הוא מתמקד בשני גורמי מפתח מבניים : הסכסוך הערבי‑‑ישראלי, וחוֹלְלוּת המדינה ( state capacity ) - היכולת של המדינה לעשות שימוש בכפייה אלימה ובמערכת הבירוקרטית כדי "להשיג תוצאות" . אראה כיצד הסכסוך הערבי‑‑ישראלי מעצב את המשטר כדי להדגים איך נקודת המבט המוצגת בספר זה מציעה תובנות חדשות על הקשר בין הסכסוך לבין טיב המשטר - תובנות שלא עלו בניתוחים קודמים של המשטר בכללותו . טענתי היא שאפשר להסביר את היציבות היחסית של המשטר בצד שינויים מסוימים ברמות הדמוקרטיוּת ובאזורי השליטה באמצעות חוללוּת המדינה . בהמשך לכך אציע מתווה המסביר כיצד החוללות המדינתית הגבוהה יחסית של ישראל תומכת ביציבות המשטר על אף האתגרים השונים . הערה מתודית כדי לענות על שלוש השאלות שהוצגו, ספר זה מאמץ נקודת מבט המבוססת בעיקרה על מחקרים קודמים הבוחנים משטרים בכלל ואת המשטר בישראל בפרט . הספר אינו חוקר מקורות ארכיוניים חדשים, אינו מראיין שחקני מפתח, ואף אינו מניב נתונים חדשים . 11 . להבחנה בין שחקנים וגורמים מבניים ראו 1996 , Linz and Stepan . גל אריאלי 14
|
|