|
|
Page:11
אולי מה עשוי להסביר שילוב כה הדוק בין מרכיבים דמוקרטיים ולא‑‑דמוקרטיים, ליברליים ולא‑‑ליברליים . אולי אף היתה מפקפקת בשאלה אם המושג דמוקרטיה רלוונטי לניתוח המשטר הישראלי . חוקרת כזו עשויה אף לשאול היכן נמצאת ישראל, היכן עוברים גבולותיה ? האם המשטר הישראלי מוגבל רק לשטח ריבונותו הרשמית, או שהוא כולל את כל השטח הנתון לשליטתו ולהשפעתו ? האתגר הניצב בפני התיירת כולל שני מרכיבים : האחד - איך לסווג את המשטר הישראלי לאור מאפייניו הסותרים, והשני - כיצד להתייחס לגבולות המשטר הישראלי ? אם תשהה בישראל זמן ארוך יותר תעלה אולי השאלה כיצד, חרף מתחים וסתירות אלו, המשטר נותר יציב למדי . ספר זה יציע ניסיון להתמודד עם תהיות אלו, המשותפות לא רק לתיירים אלא גם לתושבי הארץ וחוקריה, על ידי התמקדות בשלוש שאלות : 1 . כיצד ניתן לסווג את המשטר הישראלי ? 2 . מהם גבולות המשטר הישראלי ? 3 . מהם גורמי המפתח המעצבים את המשטר ותומכים ביציבותו היחסית ? שאלת סיווג המשטר הישראלי אינה חדשה ; בספרות המחקר לאורך השנים ניתן למצוא סיווגים שונים וסותרים . אף שבמקרים 2 1 היא סווגה גם כלא‑‑דמוקרטית,רבים ישראל סווגה כדמוקרטיה, 3 כ"דמוקרטיה של עם אדונים" ( herrenvolk כ"אתנוקרטיה", 5 בין קצוות אלו, ישראל 4 או כ"משטר אפרטהייד" . democracy ) , Lijphart , 1984 ; Sprinzak and Diamond , 1993 . 1 Jeenah , 2018 . 2 Yiftachel , 2006 . 3 4 . בנבנשתי, 1988 . 5 . 2012 , Greenstein המשטר הישראלי בין דמוקרטיה ואפרטהייד 11
|
|
|