|
|
Page:14
עירד עתיר 12 מותו, דמותו ממשיכה לעורר עניין וויכוח בקרב בני סמכא וחובבי תרבות ומוזיקה בכל רחבי העולם . אפשר לומר באירוניה שיותר מכל מלחין אחר, וגנר "עשה חסד" עם החוקרים בכך שחיבר הכול בסיבוך ובערפול שהותירו מקום אין‑‑סופי לפרשנויות מורכבות וסותרות . אחת הסיבות לריבוי המחקר על אודותיו היא הקושי להסיק מסקנות חד משמעיות ביחס לאופיו וליצירתו, ובנוסף לכך הגרמנית שבה כתב את כתביו העיוניים ואת הטקסטים לאופרות שלו מסובכת, והאלגוריות בדרמות שלו מורכבות . מעריצים נלהבים לצד מתנגדים חריפים כתבו והתווכחו עליו מכל זווית אפשרית, במדינות שונות ובתקופות שונות . בדבר אחד וגנר בוודאי הצליח בחזונו : להיות איש אשכולות, איש "יצירת האמנות הכוללת" שידו נוגעת בכל תחום ובעלת השפעה מכרעת עד היום ( כפי שמעיד היקף המחקר על אודותיו ) . אפשר לומר שההשפעה העצומה של וגנר על בני זמנו ועל הבאים אחריו הייתה תמיד נקודת המוצא בהתייחסות אליו, עד כדי כך שבלית ברירה נוצרו שני מחנות : המעריצים, שהמשיכו את דרכו, והמתנגדים, שבחרו ללכת בדרך שונה לחלוטין, כריאקציה נגדו . גם מסיבה זו, בין השאר, נחשב וגנר למבשרה של המאה ה‑‑ ,20 לאחר שהביא את הטונליות המורחבת לשיאה ולגבולות קיצוניים שלא היה ניתן להמשיך מהם, ולמלחינים לא נותרה ברירה אלא לחפש דרכים חדשות, לעיתים חוץ‑‑מערביות ( כגון השפעת תזמורת הגמלאן והמזרח הרחוק על דביסי והאימפרסיוניזם ) , לעיתים חזרה למודאליות ולמוזיקה עממית ( כגון בלה בארטוק ) , או לשיטת שנים‑‑עשר הטונים, שהייתה אמורה להוות תחליף מודרני לשיטה הטונלית ששלטה יותר משלוש מאות שנים במוזיקה האירופית . כמה ציטטות משעשעות ידועות עשויות לשקף את יחסם של מעריציו ושל מתנגדיו למוזיקה שלו : • המוזיקה של וגנר טובה מכפי שהיא נשמעת ( משויך למארק טווין . למעשה הקומיקאי ביל ניי אמר זאת, וטווין ציטט אותו ) .
|
|
|