הקיבוץ, הקואופרטיב והזיקה שביניהם

Page:14

דיון את המשבר העובר על הקיבוץ והמשבר שקדם לו, במושב ובמגזרים שיתופיים אחרים, ניתן לראות כגילויים של תופעה כוללת . מה שיכול היה, בעינינו, להוות מכלול קואופרטיבי בהנהגת הקיבוץ, לא התגשם, ואי הגשמה זו פגעה הן בקיבוץ והן בשותפיו האפשריים . משבר כולל מעין זה עומד בסתירה לצמיחתם, בזמן האחרון, של "קואופרטיבים חדשים" בארצות מפותחות ומתפתחות כאחת . תחייה זו של הקואופרציה ברחבי עולם באה לידי ביטוי בולט : * בחידוש שבקואופרטיבים שנוצרו לאחרונה בשבדיה ) 1994 Stryan, ( . ובפוטנציאל הטמון ב"קואופרטיב מרובה האינטרסים" ) ,Pestoff 1995 ( . npnym * רבה יותר של מעורבות החברים לעומת הנעשה בקואופרטיבים "המסורתיים" בארה"ב Taylor < cf ( Case, 1979 ; Bager, 1983 ) . * בתפיסה החדשנית של "עסקים לטובת הקהילה ולא למען רווח הפרטי" של "הקואופרטיבים הקהילתיים" באנגליה ) 1994 Pearce, ( . * בתרומה רבת המשמעות ליצירת תעסוקה על­ידי Anonimas­n Laborales Sociedas בספרד ) ,Vidal 1990 ( . * בתוכן החדש שניתן למושג הסולידריות באיטליה ) ראו : להלן ( . * בפריחת הארגונים הלא ממשלתיים ­ ומשקלם של הקואופרטיבים בתוכם בכל ארצות העולם השלישי . ) תופעה המתועדת בפרסומים אין­ספור שלא נוכל לסקרם כאן ( . מול הפרדיגמה של הכלכלה הקלאסית והניאו­קלאסית המאמצת גישה של התכנית התוסף מאוחר יותר ונתקל חיש מהר באינטרסים פוליטיים מנוגדים ובהיעדר תמיכה כספית, ומנעו בכך את מימושו . סקירת הדברים מראה שניסיונותיו של הקיבוץ להפיץ שיתוף בסביבתו היו ספורדיים ובעלי השפעה מוגבלת . על­פי עקרונות ההפעלה הקהילתית והפיתוח "מלמטה" אפשר לשאול אם היה זה מן התבונה להקים צרכנייה קואופרטיבית בקרב שכבה אמידה יחסית בתוך קהילת­יעד חלשה ברובה הגדול, או האם היה זה נכון להעמיד קואופרטיב יצרני כעובדה מוגמרת בפני מי שהיו אמורים להיות מפעיליו והנהנים ממנו, או לעודד שיתוף פעולה בין קיבוץ לבין שכיריו באמצעות חברת מניות, שבה מלכתחילה נועד לקיבוץ יתרון על שכיריו ביחס של 0 / 700 לעומת 0 / 300 ? אשר לקיבוצים העירוניים, עצם הימצאותם בלב קהילה שבתוכה הם מתכוונים לחולל תמורה יש בה אולי יתרון, ואולם השפעתם מוגבלת, וטרם הוכח אם קבוצות אלה חזקות דיין כדי לנהל קופה משותפת של החברים אל מול השפעתה של סביבה עירונית הטרוגנית . כיצד לקיים תנועה שיתופית עצמאית המסוגלת לשחרר את האנשים מהרגשת ה"מגיע לי" המאפיינת שכבות נרחבות בחברה הישראלית ­ ובו בזמן לבטל את התלות של גופים קואופרטיביים והתיישבותיים במנגנוני פיקוח ואדמיניסטרציה למיניהם ? נראה כי שאלה זו טרם מצאה את פתרונה . לעומת זאת, לנוכח הפיחות הגדל והולך בתדמיתה של הקואופרציה בעיני הציבור והממסד הישראלי, נראה כי ממילא הולך הנושא ומאבד את הרלוונטיות שלו . בילדים קטנים ( עובדים ברובם במערכת החינוך בעיר ורק מעטים עובדים מחוץ לעיר . הקבוצה במיגוון ניסתה להקים קואופרטיב גננות מאנשי המקום, אך ללא הצלחה . אלה העדיפו מעמד של עובדים שכירים על נשיאה באחריות ישירה למפעל שלהם . . כללית, הקומונות העירוניות מודעות היטב למגבלות יכולתן ליצור תמורות חברתיות ברמה המקומית והלאומית, אך הן מאמינות כי ניסיונן יוליד קיבוצים עירוניים נוספים ) 1994 Harirs, 1994 ; Fishkoff, ( . יישום מאוחר חרף עושרו האידיאולוגי ותחושת השליחות שבו, הגיע הקיבוץ במאוחר להכרה כי ניסיונות לקדם את רעיון הניהול העצמי בסביבתו יכלו לחזק את תפקידו כבעל משק וכמעסיק ברמה האזורית ולהקל בכך על הדו­שיח עם הסובב אותו . רק בתחילת שנות השמונים החל התק"ם ) התנועה הקיבוצית המאוחדת ( לצעוד בכיוון זה באמצעות "הוועדה למעורבות, . באזורי פיתוח" . בין מטרות הוועדה היה להכשיר "מחוללי שינוי" לפעולה באזורי פיתוח במסגרת מה שכונה : "הפעלת שיתוף בקהילה" . בפרויקט הזה בא לידי ביטוי הצורך להתמודד עם מאפיינים של הממסד הישראלי וההסתדרותי, כגון ריכוזיות­ יתר, ביורוקרטיה וההפרדה ) האופיינית לשיטה הקפיטליסטית ( בין מדיניות כלכלית לחברתית . על­פי הפרדה זו המדיניות הכלכלית דואגת רק לעשיית רווחים ואין לה עניין בדמות החברה; ואילו המדיניות החברתית מטפלת בנושאי רווחה ואינה מתעניינת בצורך לחזק את כוחן הכלכלי של הקבוצות המקופחות בחברה ) ששון, ללא תאריך ( . המרכיב הקואופרטיבי 14

Previous page  |  Next page