|
|
Page:13
המסגרת המצומצמת מאפשרת להם לטפח מחויבות אמת לעניינים המשותפים, בדרך של קבלת החלטות בהסכמה כללית . כיום קיימים בארץ ארבעה קיבוצים עירוניים : שניים בירושלים, אחד בבית שמש ואחד בשדרות, ובכל עת שחברי הקיבוצים האלה עוסקים בהערכת ניסיונם העצמי מתברר שהם רואים בקיבוציהם, קיבוץ לכל דבר . העובדה שהם אינם מהווים קהילה כפרית בלתי תלויה, משחררת אותם מחובות קולקטיביות רבות המוטלות על הקיבוץ הקונבנציונלי . המסגרת המצומצמת מאפשרת להם לטפח מחויבות אמת לעניינים המשותפים, בדרך של קבלת החלטות בהסכמה כללית ) קונסנזוס ( . החיים בליבו של אזור פיתוח מפיחים בחברים תחושת . מעורבות של ממש בחברה הישראלית, בניגוד לקיבוץ הוותיק שאינו מסוגל לכך מאחר שאיבד את ייחודיותו ואת תחושת שליחותו . חבר קיבוץ תמוז ) השוכן בבית שמש ( מונה ארבעה עיקרים שנועדו למנוע את : " . . . השגיאות שעשה הקיבוץ נעבד ו . . . ממשיך לעשות כיום ) 1994 Harris, ( : 1 . מעורבות בחברה הישראלית . 2 . תרבות יהודית חילונית . 3 . חינוך כללי . 4 . חירות ואחריות אישית בקהילה, חבר מיגוון ) הקיבוץ בשדרות ( הביע את תחושתו שהקיבוץ הקונבנציונלי לא הצל"ח לבנות תהליכים אנטי ניווניים שהיו יכולים למנוע את התרחקותו מן האידיאלים המקוריים שלו . את הארגון הפנימי של הקיבוצים העירוניים מאפיינים רמת התנדבות גבוהה, מילוי משותף של חובות, היעדר כמעט מוחלט של נהלים ותקנות בחיי היוםיום, וכן מחויבות עמוקה של החברים שלא להיות לנטל כלכלי על הקבוצה . החברים ) עשרים ב'תמוז' ועשרים ב'מיגווך, רובם זוגות צעירים מטופלים הנסיבות הכלכליות, צומצמו ההזמנות מן המפעל ופחתו ההכנסות . מן הצד האחר, גם המהפך הפוליטי ב ,1977 שהעלה את הליכוד לשלטון, תרם לפגיעה בשותפות . נצחון הליכוד, שרוב תושבי ביתשאן היו בין תומכיו, לרבות עובדי הקואופרטיב, החריף את האנטגוניזם הישן בין עיר הפיתוח לקיבוצים . ב ,1984 עשרים שנה לאחר הקמת הקואופרטיב, בוטלה השותפות, והמפעל עבר לבעלותו הבלעדית של קיבוץ המדיה; המגמה הברורה היתד, להגדיל את חלקם של החברים בתהליך הייצור ולהגביל עד למינימום את מספר השכירים בו . ד . "תמוז" ו"מיגווך : קומונות קיבוציות בתוך העיר הרעיון "לייצא" ערכים וניסיון מן הקיבוץ אל העיר, אינו חדש . בעבר הסתיימו בכישלון שני ניסיונות כאלה : 'אפעל' שליד תלאביב ו'שעל' בכרמיאל . עלפי שור ) 1974 ( , הסיבה עיקרית לכך היתה הסביבה העירונית . זו השפיעה לשלילה על יכולתה של הקבוצה לדבוק ב"עקרון השוויונות" ) Equality ( והחישה את כניעתה לעקרון הצדק שבחלוקה ) Equity ( . שלא בקומונות רבות בארצות הברית, שהתבססו על אחריות משותפת בניהול פונקציות באספקת מזון, קיום גןילדים משותף ואחזקת הבניין, הוסיף הקיבוץ העירוני לכל אלה גם את הקופה המשותפת . אל הקופה הזאת התנקזו משכורות החברים העובדים בעיר ובסביבתה וממנה חולקו מחדש עלפי גודל המשפחה והצרכים . נראה שנוהג זה מהווה, במרוצת הזמן, אתגר רב תביעות העלול לפגוע בלכידות הפנימית של הקבוצה . לה תמיד, ביקשה היוזמה החדשנית לשפר את היחסים בין חמדיה לבין ביתשאן, העיר השכנה שממנה הגיעו הפועלים השכירים . השותפות קמה ב 1964 כחברת מניות משותפת לקיבוץ ול"קואופרטיב עובדי דלתות חמדיה" . הקיבוץ קיבל 0 / 650 ממניות ההשתתפות ו 0 / 62,50 ממניות ההצבעה . הקואופרטיב קיבל בהתאמה 0 / 250 ו 0 / 50 . 36 ו"חברת העובדים" 0 / 100 ו 0 / 10 . כל עמדות הניהול, פרט לסגן מנהל הייצור, היו בידי חברי הקיבוץ, וכמעט כל עובדי הייצור באו מקרב אנשי הקואופרטיב . החלוקה המעוותת הזאת יצרה מלכתחילה מצב של עליונות הקיבוץ על שותפיו : אלה תרמו את עבודת הכפיים ועסקו בעיקר בנושאי שכר ותנאי עבודה, ואלה, חברי הקיבוץ, קיבלו על עצמם את האחריות ) והתפעול ( לניהול המפעל . מכאן שהיה זה למעשה, קואופרטיב של עובדים שכירים, והדאגה למפעל התפצלה בין ההיבט היזמי ) מצד הקיבוץ ( לבין ההיבט של תביעות וחלוקת זכויות מצד הפועלים . על אף הבחירה המחמירה של המועמדים לקואופרטיב, לא נמחק הפער החברתיתרבותי בין שני השותפים במשך כל תקופת קיום השותפות, ולא ננקטו צעדים נמרצים כדי לגשר על הפער הזה . שינויים בתנאי היסוד של השותפות היו צריכים' לכלול נכונות מצד הקיבוץ למסור לחברי הקואופרטיב מביתשאן עמדות ניהול, לאחר שתובטח הכשרה מתאימה ותוגבר המוטיבציה, מעבר לראייה הצרה של איגוד מקצועי . אף כי לא היה בכך כדי להבטיח את הצלחת הניסיון, מן הדין היה לראות בצעדים אלה תנאים הכרחיים להשגת היעד . חולשתה הבסיסית של השותפות הגבירה את פגיעותה בעקבות תמורות כלכליות ופוליטיות ברמה האזורית והלאומית; מצד אחד, אחרי תקופת שגשוג בשנות השבעים, הורעו 13
|
|