|
|
Page:10
אם נראה את שאר צורות הארגון של אותה תקופה הקבוצה, מושב העובדים והמושבה כבלתי מתאימות להשגת מטרה זו, הרי הקיבוץ בתחילת שנות העשרים, שהיה מקורב לרעיונות גדוד העבודה, נתפס כאמצעי האפשרי היחידי להגשמת המטרה הזאת ) ניר, 7 146 : 1992 > . כישלונו של פרנץ אופנהיימר לממש מודל של יישוב קואופרטיבי במרחביה "הקואופרציה במרחביה" ) ראו : ,Kerssell 1972 ( , הבליט את ההבדלים בינו לבין הקיבוץ, והבליט את היותו של הקיבוץ הדגם המוביל . ב 1911 דחו חברי דגניה, א' את ההצעה לאמץ בקבוצתם את מודל מרחביה . הם התנגדו לשני עקרונות יסוד בתיאוריית אופנהיימר : א . השכר הדיפרנציאלי הניתן לפועלים . ב . הפיקוח, שבשלב הראשון יהיה נתון בידי מומחים מבחוץ . שני העקרונות הללו נתקלו גם בהתנגדות השותפים הקיימים שאיתם ירצו לשתף פעולה, במטרה לנסות וליצור "מבנה של סביבה המעניקה הגנה" . בהתייחסות לקיבוץ כאל דוגמה של הצלחה ביצירת מערכת כללארצית תומכת של ארגונים בניהול עצמי, הועלו טענות כי " . . . קשירת קשרים הדוקים מדי עם המרכז, עלולה להגביר באורח ישיר את הניכור מן הסביבה המיידית" ) שם ( . הבה נבדוק עתה באיזו מידה התמודד הקיבוץ עם הנושאים האלה הן בעבר והן לאחרונה . הקיבוץ והחברה הכללית : סקירה היסטורית מאז הקמתו ראה הקיבוץ את עצמו כראש חץ של תמורה חברתית רחבה . האתוס השוויוני שלו ומחויבותו לעניין "כיבוש העבודה" הועידו אותו לתפקידי מנהיגות להשגת יעדי התקופה ההיא יצירת חברה סוציאליסטית כאלטרנטיבה למשטר הקפיטליסטי . 1 "תמוז'' : קיבוץ בשכונה עירונית בבית שמש 2 . ערי פיתוח ושכונות מצוקה בישראל של ימינו זקוקות מאוד ליוזמות של ניהול עצמי, שמטרתן לשפר את מעמדן הכלכלי הרעוע, ובכך לשפר את תדמיתן העצמית והכללית כאחד . 3 . הקיבוץ עשוי להפיק תועלת מדושיח עם אוכלוסייה שכנה שהיא יותר חזקה ויותר סומכת על עצמה . 4 . "חלוקה מחדש" כזאת של ניהול עצמי עשויה לצמצם את אי האיזון החברתי והכלכלי הקיים, ולתרום בכך לחברה הישראלית בכללותה . בהיעדר מודל תיאורטי הולם למצב כזה של "שפע" ושל "מחסור" במשאב מסוים, תיבדק התזה שלנו במסגרת כללית של תיאוריית ה"חילופיך או "הטרנסאקציה" . פאווין ) 1991 ( ניתח את הרשת המורכבת של יחסיגומלין ודימויים הדדיים המתקיימת בין הקיבוץ לבין שתי ערי פיתוח, ולצורך זה השתמש בתאוריית החליפין, כמקורות כלכליים נחשבים, מצד אחד המפעלים האזוריים, הנמצאים בבעלות הקיבוצים, ומן הצד האחר, כוח העננודה שמספקות ערי הפיתוח . הנחת יסוד היא שאין מצפים מן הקיבוץ " . . . לסמוך על הפערים הכלכליים כדי לבצר את עמדתו, אלא לנצל את משאביו על מנת להעצים את יוקרתו בזכות תרומתו לחברה הרחבה . . . " מכאן ההשערה כי "חילופין ישרים בין שני הצדדים ) הקיבוצים וערי הפיתוח ( יביאו ברכה לשניהם ויבואו על ביטויים בגישות הדדיות חיוביות" < שם > . Stryian ) 1984 ( טען ביתר פירוט כי מפעלים תחת ניהול עצמי ) "וכן ארגונים חורגים אחרים" ( נתקלים בקשיי הישרדות בסביבתם . אמנם אין הם חופשיים לבחור את הסביבה, אך הם יכולים לבחור את 10
|
|