|
|
Page:9
. . . צריך היה להביא את הקיבוץ לנסות ולהקרין על סביבותיו גישה חיובית לניהול עצמי . בדרך זו יכול היה הקיבוץ לשנות את תדמיתו האליטיסטית . אף הכללתו ב"חוק הקואופרטיבים" ) מנור, 1986 ( . תוך הבעת צער על "הבדידות המזהות" של המגזר הקואופרטיבי בישראל לעומת מגזר זה בעולם כולו, טען דניאל ) 1972 ( כי הנציגים המובהקים ביותר של המשק הקואופרטיבי הישראלי, כלומר ההתיישבות העובדת, אינם רואים עצמם כחלק אינטגרלי של תנועה עולמית רחבה יותר, ובכך הם מבליטים את ייחודיותם כ " . . . תופעה בלתי שכיחה בעלת חוקי חיים מיוחדים ויעדים ספציפיים, שהתגבשו בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן" ) שם, ע"מ 7 8 ( . הקיבוץ כמחולל שינוי פוטנציאלי בקואופרציה ביסוד כתיבתו של חיבור זה מונחת הציפייה מהקיבוץ, כחברה מחוננת ותורמת, לשתף את החברה הסובבת באותם ערכים ממערכת ערכיו שיש בהם כדי להביא תועלת לקבוצות אחרות . במקרה זה, הערך הוא הניהול העצמי השיתופי ) שהוא הוא צידוק קיומו של הקואופרטיב ( העשוי להיות תרומה רבתערך לקבוצות אחרות בדרך להשיג מטרות מסוימות . השאלות העולות כאן הן : מדוע וכיצד תצמח מכך ברכה הן לנותן והן למקבל ? הטיעון שלנו מתבסס על כמה הנחות יסוד : 1 . התאמת הניהול העצמי לסביבה טיפוסית של קיבוץ, מחייבת האצלת סמכויות לקהילות מקומיות . האצלה זו תיעשה באמצעות התארגנות קואופרטיבית או דומה לה, בתחומים שבהם קבוצות יעד פוטנציאליות מסוגלות לזהות צרכים ולספקם ביעילות במאמץ ובאחריות משותפים . יוזמות כאלה יכולות לכלול ייצור, צריכה וכן שורה שלמה של שירותי קהילה ורווחה; שבמציאות זו יש לאפשר לקיבוץ להשתייך למסגרת המשפטית הנ"ל ? שאלה זו נתנה לי הזדמנות להסביר את עמדתי : הקיבוץ מיוסד על עקרונות בסיסיים של שיתוף, והוא מיישם אותם בכל תחומי חייו במערכת קולקטיבית המקיפה את הקהילה כולה . תרומתו הייחודית לרעיון השיתופי והעובדה שמן הניהול העצמי השיתופי כ"משאב" נהנים פחות מ 0 / 30 מן האוכלוםיה הכללית לעומת רוב מכריע המשולל כל קשר אליו, צריך היה להביא את הקיבוץ לנסות ולהקרין על סביבותיו גישה חיובית לניהול עצמי ) לוי, ,1979 1980 ( . בדרך זו יכול היה הקיבוץ לשנות את תדמיתו האליטיסטית ולסייע לקבוצות אחרות לשפר את מצבן החברתיכלכלי . התפתחות כזאת היתה יכולה לתרום לצמצום הפער בין הקיבוץ לבין ה"הינטרלאנד" שלו, באמצעות יוזמות יוצרותהכנסה כתחליף לתלותם של תושבי עיירות הפיתוח העובדים כשכירים במפעלים האזוריים הקיבוציים . הימנעות מפעולה בכיוון זה עלולה להחליש את המארג האידיאולוגי והמשקי של הקיבוץ ולתרום לחשיפתו הגוברת לדפוסי עבודה וצריכה הרווחים בחברה הקפיטליסטית ) לוי, 1985 ( . כעבור כמחצית השנה ) מאי 1986 ( הגיב מנור : הוא הכיר באורחות הקיבוץ והקואופרטיב, תוך שהוא מדגיש את ההבדלים ביניהם < "אם אתה מצטרף לקואופרטיב הנך 'חבר', בהצטרפותך לקיבוץ אתה אבר מן האורגניזם האידיאולוגי החי . . . " ( . הוא גם ביכה את המגמה הרווחת בממסד הקיבוצי להתרחק מן ההיבטים הפורמליים של יחסי היוםיום בין הקיבוץ לחבריו ואת הסירוב לדון בצורך לעדכן את התקנון הפנימי . לדבריו, הקיבוץ אינו רואה את עצמו חלק מן המסגרת הקואופרטיבית המשותפת על * הם הראו ידיעה מועטה מכולם לגבי השתייכותם לגופיעל, המקיפים את כל יישובי ההתיישבות העובדת, כגון חברת העובדים ו"ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת" . * בשאלה על התפיסה העצמית בענייני קואופרציה ושיתוף התגלו כמה תשובות מעניינות : כל הנשאלים התבקשו להשיב האם הם רואים את הקיבוץ ואת "אגד" : 1 . בקואופרטיב; 2 . כ"אגודה"; 3 . כ"אגודה שיתופית"; ) שלושת המושגים כמעט זהים, אף ששני האחרונים נושאים הקשר קואופרטיבי פחות מובהק ( . לעומת 0 / 90 . 92 מכלל המשיבים שזיהו את "אגד" בקואופרטיב, זיהו את הקיבוץ בקואופרטיב רק 0 / 90 . 35 בלבד . כאשר הועמדה בפניהם הברירה שלא להכליל את שניהם באף אחד משלושת ההקשרים, ראו רק 0 / 30 . 1 מהם אפשרות לעשות זאת על "אגד" לעומת 0 / 10 . 12 לגבי הקיבוץ . יחם זה נובע ללא ספק מנטיית הציבור לראות בקיבוץ תופעה חברתית החורגת מההקשר הקואופרטיבי . האם הקיבוץ הוא קואופרטיב ? פרסומו של "לקסיקון הקואופרציה" בשנת 1983 הוליד תגובה מעניינת של דוד מנור מקיבוץ יפעת . במכתב ששלח אלי, כאחד ממחברי הלקסיקון, הוא הביע תמיהה על הגדרת הקיבוץ כ"קואופרטיב", ושאל : על סמך מה התבםםו השיקולים לשבץ עור בתקופה המודרנית את הקיבוץ עם יתר הארגונים הקואופרטיב"ם ? האם עד היום לא התגלו בכל עוצמתם ההבדלים המהותיים בין הקיבוץ ובין יתר הצורות השיתופיות ? נניח שירצו לנסח בתקופתנו תקנון חדש לאגודות השיתופיות, האם היית מסכים
|
|