|
|
Page:8
האם ברצף הזה "מצדיק" הקיבוץ את יתרונו על יישובים "נמוכים", בכל הנוגע לנושאי השיתוף השונים ? להלן מבחר ממצאים עיקריים מתוך התשובות שהתקבלו מחברי שלושת הקיבוצים שהשיבו לשאלותינו, תשובות שהן בעלות משמעות מיוחדת : * הם דורגו במקום הראשון בעמדות כלפי נושאים טעוניערכים כגון חינוך לדמוקרטיה, בניית חברה סוציאליסטית והתגייסות למשימות לאומיות ) כגון יישוב הספר ( ומשימות אקולוגיות ) העלאת איכות החיים בעיר באמצעות שירותים קהילתיים ( ! * הם דורגו במקום השני בין המשיבים "לא מסכים בשום פנים", לקביעה : "במדינה מודרנית אין עתיד לקואופרציה, משום שהאיגודים המקצועיים ומוסדות המדינה דואגים לתעסוקה מלאה ולמתן שירותים מלאים לכול"; * הם דורגו במקום הרביעי ) אחוז התשובות החיוביות ( בשאלה האם הם רואים עצמם כחברים בארגון שיתופי; * הם דורגו במקום החמישי בתשובה לשאלה : "האם אתה חש שיש לך ידע מסוים או ידע רב בענייני קואופרציה ? * הם דורגו במקום החמישי גם בשיעור התשובות הנכונות על השאלה איזה משרד ממשלתי ממונה על הקואופרציה בישראל; משמעותי בחיי הקיבוץ . זה גם ההסבר להתנגדות לראות את הקיבוץ בהקשר קואופרטיבי . הקיבוץ בקורצף של רמות אינטגרציה קואופרטיבית בסמינר מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ב 1975 ) לוי, 1975 א' ( הוטל על כיתת לומדים לבדוק את עמדותיהם של בני נוער בחמישה סוגים של יישובים כפריים כלפי נושאים שונים של שיתוף . הסקר כלל 201 משיבים עלפי החלוקה הזאת : 3 קיבוצים ) 45 משיבים ( , 3 מושבים שיתופיים ) 40 משיבים ( , 4 מושבי עובדים ) 59 משיבים ( , 3 כפרים שיתופיים ) 32 משיבים ( , 3 קואופרטיבים במושבה ) 25 משיבים ( . הכוונה היתה לבחון אם יש זיקה כלשהי בין העמדות המובעות, לבין מיקום יישובו של המשיב בקו הרצף של אינטגרציה שיתופית ) קו שנע בין רמה "גבוהה" קיבוץ, לבין "נמוכה" קואופרטיב במושבה ( . מאחר שבעת עריכת המחקר "היישוב הקהילתי" עדיין לא נרשם כסוג מוכר של יישוב כפרי, הציג הרצף הזה מסגרת תקפה לבחינת הנושא . הדגם שלהלן שימש כמסגרת רקע ) ראו : ,Levi 1975 ב' > טבלה א' : מידת השיתוף ביישובים כפריים עלפי משתני רקע שונים . קואופרטיב כפר מושבמושב קיבוץ במושבה שיתופי עובדים שיתופי + צריכה + + ייצור + + + זהות בעלי התפקידים + + + + ת שיתופי היישוב רשום כאגודה 18 ומעלה, מאוגדים באגודה שיתופית להתיישבות ושהמועצה האזורית מכירה בו כיישוב שיתופי לצורך זה . על פי אותו צו : . . . חברי הוועד המקומי בייישוב שיתופי' יהיו אלה שהם באותה עת חברי מינהלת האגודה של האגודה הכפרית בהתאם לתקנתים המקומיים, רק בשנת 1973 זכו הקיבוץ ושאר צורות ההתיישבות השיתופית להכרה חוקית ולהגדרה מפורטת ) ראה תקנות החברות 1973 ( . אך גם במסגרת החוקית הרשמית הוסיף הקיבוץ לשמור על שמו ההיסטורי ) 'סיווג מישנה' ( , במסגרת הסיווג הראשי של אגודות ל'חקלאות' . בסוף שנות השישים הועלתה בכנסת הצעה לחקיקת חוק שיתופי חדש . ההצעה, שמעולם לא התקבלה בכנסת, פתחה ויכוח ציבורי על החיוב והשלילה שבהכללת הקיבוץ במסגרת החוק החדש . המחייבים בירכו על ההזדמנות למסד את מערכת היחסים בין הקיבוץ לחברה בכללה, ובירכו על ההכרה באורח חיים המיוסד על ערכי שיתוף ובהכרה שהקיבוץ הוא חלק של התנועה השיתופית בישראל, המקיפה " . . ארגונים השואפים למטרות שונות, בתנאי שהמטרה העיקריתהכלכלית לא תהיה זו העיקרית" ) פרק א', עמ' 5 ( . לעומתם, טענו השוללים את ההצעה, כי הכללת הקיבוץ בחוק משמעותו ביטול יעדיו החלוציים וחשיפתו להתערבות המדינה בענייניו הפנימיים ולתגובות עוינות בדעת הקהל, הדוחה הענקת מעמד רשמי לדגם ארגוני זר כלכך לחברה הכללית . טענות אלה אופייניות לנושא מיסוד השינוי בתנועה חברתית ביחסי הפנים והחוץ שלה ) בןרפאל, 1973 ( . על רקע זה אפשר להבין, שההיבטים הפורמליים והחוקתיים של השיתוף לא תפסו מעולם מקום 8
|
|