|
|
Page:9
היהודית . השוק לתוצרת החקלאית של הקיבוצים ) והמושבים ( הוסדר אז עלידי התנועות הקיבוציות והאגף המשקי של ההסתדרות, על פי עקרונות של שיתוף חלקי וערבות הדדית . עצם ההתיישבות ועיבוד האדמה היו החשובים והתמורה הכלכלית נחשבה כמשנית ) כמובן, שבפועל שאפו הקיבוצים למקסימיזציה של הכנסות, אבל עלפירוב במסגרת העקרונות וההסדרים המוסדיים שנקבעו על ידי התנועות הקיבוציות וההסתדרות ( . ההנהגות ההיסטוריות של התנועות הקיבוציות היו משולבות בהנהגה הפוליטית, שלפחות עד סוף שנות השלושים היתד, גם הנהגה רוחנית של תנועת הפועלים . תנועת הפועלים ברובה ראתה עצמה משולבת בהתקדמות העולמית לעבר הגשמת הסוציאליזם . חלקה קיים זיקה אידיאולוגית ורגשית לברית המועצות וחלקה לסוציאליזם הדמוקרטי המערבי, לגווניו . בתנאים אלה יכול היה חבר הקיבוץ לראות עצמו שותף להגשמתם של תהליכים היסטוריים, שותף לפראקםיס ציוני וםוציאליסטי . לצורך הדיון, בעבודה זו, ניתן לסמן את הקמת המדינה וסיום מלחמת העצמאות כקו פרשת המים של התפתחות החברה הצרכים, שהיו אז בסיסיים . במונחי מארקס : לפי ערך השימוש שלהם ולא לפי ערך החליפין . כל אלה הקלו על החבר היחיד להבין ולהזדהות עם הנעשה בכל תחומי החיים בקיבוצו . 39 התנועות הקיבוציות שלטו על משאבי כוח אדם ניכרים ) תנועות הנוער ( , היוו צינור בלעדי לחלוקת ההון הלאומי ) תקציבים, קרקע ( לקיבוצים, יצרו סמלים בעלי משמעות כלל לאומית ) העלייה להתיישבות בחניתה, הפלמ"ח ( וגייסו מידה גדולה של הזדהות עימן . כל אלה העניקו לתנועות ולהנהגות ההיסטוריות מידה גדולה של כוח, לעצב במידה מכרעת את אורח החיים הקיבוצי היוםיומי . 40 היישוב היהודי בא"י, ובעיקר המגזר החברתי שנקרא אז 'תנועת הפועלים' או 'ארץ ישראל העובדת', היה קטן, הומוגני יחסית מבחינה חברתית ותרבותית, בעל תודעת ייעוד ומטרות ברורות : עלייה יהודית, עבודה והתיישבות, כינון חברה חדשה על יסודות של צדק חברתי, הגנה עצמית, חתירה בדרך זו או אחרת לריבונות מדינית . השוק בארץ ישראל היה קטן ולא מסועף . הקיבוץ ייצר בעיקר מוצרים חקלאיים, לצריכה עצמית ולאספקת מזון לעיר בסמינר העבודה בעין חרוד, 1942 . "ביטול מחיצות בין עבודה גופנית לרוחנית"
|
|