|
|
Page:7
אז, "בתור מושבים קבועים" . העולים החדשים יאורגנו בקבוצות, יועסקו בעבודות שונות ויוכשרו לחקלאות . הוועידה הציונית בלונדון לא אישרה את תקציבה של ההסתדרות הציונית ו"לא הספיקה לדון על התכנית בכובד ראש", והתשובה למצוקת היישובים החקלאיים נדחתה עד גמר חקירתה של "ועדת הארגון" ) ה"ריאורגניזציה" ( ששוגרה לארץישראל . ההנהלה הציונית הסמיכה את חברי הועדה יוליוס סימון, נחמיה דהלימה ורוברט סולד לבדוק את פעולתו של ועד הצירים ואת מצבם של הישובים החקלאיים ולהגיש לה את מסקנותיה . 43 בחודשים נובמברדצמבר 1920 בדקה הוועדה את המצב ב"תוות", הישובים החקלאיים שהוקמו על ידי ההסתדרות הציונית, וכמו כן בדקה את פעולות ועד הצירים והמחלקה לחקלאות ולהתיישבות לאיות של יעקב אטינגר, מנהל המחלקה לחקלאות ולהתיישבות של ועד הצירים, הצעותיו של שלמה לבקוביץ על הקבוצה הגדולה ונכונותו של גדוד העבודה להתחיל בביצוען לאלתר . מאבקיו של יעקב אטינגר יעקב אטינגר שקד על מתן סיוע לכל היישובים החקלאיים ועל פיתוחם בעתיד, כפועל יוצא מתכנית מחלקתו לשנת תרפ"א אותה הגיש לוועידה הציונית בלונדון בפברוארמארם 1920 . 42 במבוא לתכנית כתב אטינגר : "מהו צרכו של ישיבנו החקלאי בכדי שיתפתח ? מהי הדרך שתבור לה העבודה הישוביתתקלאית בכדי שתתקדם ותתרבה על בסים בריא ? קשים הם הפתרונים על השאלות הללו, אבל הם אינם מן הנמנע . " בתכנית כלולים "התיישבות גמורה ומבוססת ב'מושבי עובדים'" וביסוסן של הקבוצות, ה'חוות' ככינוין מתנה האהלים של גדוד העבודה, עיךוורור 1921 . " . . . שיטת הקבוצות כולה נוצרה קודם כל מתוך הכרח . . . י
|
|
|