|
|
Page:5
לזכרה של נעמי קוםזוקיה א 1רבך, ממייסדי "הנוער הציוני" ומנהיגיה בשלזיה . נפטרה בישראל, ב 14 בינואר 2000 . נושא העבודה ליווה אותי כל שנות חיי בארץ . את רוב גיבורי הסיפור שלפניכם הכרתי כשנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בהיותי שליחת "הנוער הציוני" בעיר ביילסקו ) Bielsko ( , שהשתייכה לזגלמביה מבחינת התנועה . משם חזרתי הביתה, אל עירי לבוב, ב 1 בספטמבר ,1939 ברכבת שהופצצה עלידי הגרמנים . שנים רבות חלפו עד שהעזתי לעסוק בנושא . בשנים הראשונות לאחר השחרור חששתי מפני כל מגע עם זכרונות טריים מעברי, שעדיין שלטו בחלומותי . בעלי המנוח, דוד שלומי, אמר לי אז : "אם את רוצה לחיות, כתבי על היום שלמחרת . " וכך עשיתי . בחרתי לחקור את קורות שרידי השואה וחידוש חיי היהודים בפולין החל מן המחצית השנייה של שנת 1944 . ואולם תחושת החובה והרצון המתמיד לתעד את אותם הימים הנוראים לאהרפו ממני, ובמלאת לי שמונים שנה מצאתי את העוז לגשת למלאכה . למשפחתי הקרובה מקום מיוחד בעבודת כתיבה זו . לבעלי דוד ז"ל, רעי החכם, תודות על השיחות השקטות ומרחיבות הדעת . בני יהושע קרא בעיון רב כל חומר כתוב עלידי, ולא פעם יעץ לי בבעיות עיצוב הפרקים . הנכדים עדי, ותומר שימשו לי יועצים קבועים לרזי השימוש במחשב, ענבל עקבה בעניין רב בהתפתחות הכתיבה .
|
משואה - המכון ללימודי השואה
|
|