|
|
Page:12
12 אתגר השיתופיות התיעוש של כל קיבוץ, אך ההסדרים הארגוניים ורמת החיים היו דומים מאוד בין הקיבוצים, בהנחיית התנועות הארציות . השוואת דגם זה לתקופת הבראשית מעלה השתנות משמעותית ביותר ברוב שטחי החיים, החל מהפיכתה לחברה משפחתית ועד העברת כובד המשקל של הפרנסה מן החקלאות לתעשייה . ובתווך, החדרה של השכלה גבוהה והתמקצעות, רכוש פרטי מסוים, עבודה שכירה, עלייה ברמת החיים, ירידה במעמד הקיבוץ בחברה הכללית . כמו כן, בתקופה זו ברור כבר לכול, שאמנם מדובר בדגם חלופי לחברה הכללית, אך צורת חיים זו מתאימה למעטים יחסית שבוחרים לחיות בה ואין בה יומרה להוות שיטת חיים בחברה כולה . בהתאם לכך, השתלב הקיבוץ במערכות הכלכליות, הפוליטיות, התרבותיות והחברתיות הכלליות כמגזרים רבים אחרים של החברה, בוודאי לא כגורם מרכזי בה . אפשר לומר שהקיבוץ היווה דגם בולט של קומונה אידיאולוגית ( קהילת ייעוד ) שקועה לחלוטין במודרניות . אך זו מודרניות אלטרנטיבית למודרניות הקפיטליסטית וכך רואים אותו הן חבריו והן אנשי החברה הסובבת . החל משנות ה- 70 ובעיקר בשנות ה- 90 של המאה הקודמת, הקיבוצים הופכים להיות מגזר נוסף בין המרכיבים השונים המשתתפים במודרניות הפלורליסטית של ישראל ( קופ, 2000 ; איזנשטדט, 2004 ) . דגם אחיד יחסית זה שמתגבש בשנות ה- 60 ומתייצב עד שנות ה- 80 הוא זה שאליו מתייחסים חברי קיבוץ, חוקרים והציבור בכלל כאשר משתמשים במושג "קיבוץ קיבוץ", לפעמים עם תוספת הבהרה כגון "הקיבוץ הקלאסי" או "הקיבוץ של פעם" . הוא זה שהיה "קורבן" למשבר הידוע במחצית שנות ה- 80 של המאה שעברה, משבר שסחף אתו גם את המושבים על צורותיהם, את מפעלי ההסתדרות ועוד . במגזר הקיבוצי המשבר פגע בכל הרמות, קרי, בתנועות הקיבוציות וקרנותיהן, בהתארגנויות האזוריות של הקיבוצים וברוב הקיבוצים . אצל כל אחד מהם במידת חומרה אחרת . דגם זה של קיבוץ מלפני המשבר הוא הבסיס שמולו משווים את הקיבוץ "המתחדש", "המשתנה", המתפתח בימינו . אותו משבר כלכלי של שנות ה- 80 של המאה הקודמת התפרץ בתודעת הציבור בפתאומיות, היכה בתדהמה בפנים ובחוץ ויצר במהירות תודעה של משבר כולל . הוא התרחש בעקבות מדיניות עצירת האינפלציה של הממשלה, צעד דרמטי וקיצוני שנועד לעצור אינפלציה שנתית דוהרת, והשיג את מטרתו, אך פגיעתו בקיבוצים ובמגזרים שזכו להלוואות נוחות לפני כן, הפך את חובם לחוב עתק
|
|