|
|
Page:13
סיבות : ראשית, השונה והבלתימובן מעורר תמיד הסתייגות וניכור . התנועה הקיבוצית בחרה מדעת לבנות חברה עם מערכת ערכים אחרת ואורחחיים שונה מזה של סביבתה ואין תמה כי אורחחיים זה מעורר לא רק התפעלות, אלא גם זרות ואיהבנות . אחת מאיהבנות אלה קשורה ביתרונות מהם נהנה הקיבוץ בהיותו חברה שיתופית אשר בתור שכזו מסוגלת לאפשר לחבריה יתר ונות שצורת חיים אחרת אינה יכולה לאפשר . יש הסבורים בטעות בשל שנות המצוקה הרבות שהתנועה הקיבוצית היתה נתונה בהן בשנים שלפני קום המדינה כי האידיאל החברתי של הקיבוץ הוא ההסתפקות במועט וכל חריגה מן העוני כמוה כ"התברגנות" ומתן גטכריתות לערכי הקיבוץ המקוריים . האמת היא כי אף שהעוני יצר בעבר בקיבוץ אידיאליזציה של ההסתפקותבמועט, הרי בעיקרון ביקש הקיבוץ להוכיח מאז ראשית צעדיו כי קיימת דרך אלטרנטיבית להשגת רווחה חברתית אשר יכולה להתחרות בהצלחה עם הדרך הקפיטאליסטית הקלאסית . העובדה שגם הצליח בכך מעוררת התנגדות מובנת אצל יריביו . שנית, הקיבוץ הוא מערכת חיים שלמה בתוך עצמה, שגם אם היא מקיימת כל הזמן יחסי גומלין כלכליים, חברתיים ותרבותיים עם סביבתה, היא גם מנותקת מסביבתה זו באופן יחסי ולעיתים הנטיה להסתגרות מוסיפה מימד סובייקטיבי לתנאים האובייקטיביים . שלישית, במשך שנים לא מעטות נוצרו יחסים בין הקיבוץ לבין סביבתו הקרובה דרך המפעלים האזוריים ) שלהם מוקדש פרק נפרד בספר זה ( ויחסים אלה היו בעיקרו של דבר יחסים שבין מעביד לעובד שכיר . המפעלים האזוריים צמחו באורח בלתימתוכנן ובלתי מבוקר ונועדו לענות על הצרכים של הכלכלה הקיבוצית המתר חבת . חוסר היכולת, שגילתה התנועה הקיבוצית בפיתרון בעיות העבודה השכירה במפעלים האזוריים, העכירו את מערכת היחסים בין הקיבוצים לסביבתם הקרובה ויצרו קרקע נוחה להסתה של הליכוד . ) רביעית, הציבור דן את הקיבוצים ביתר חומרה משהוא דן כל חברה אחרת . הציבור מוכן לסלוח למעביד נצלן או לסוחר בורסה ממולח שםיפסר במניות, אך אינו מוכן לסלוח לתנועה הקיבוצית על מעשים חמורים הרבה פחות . התנועה הקיבוצית 13
|
|
|