|
|
Page:12
7 . בלבול יחוסו ידיעה בנושא המבנה הארגוני העתידי בעיקר בכל הנוגע למהותם של הפתרונות הארגוניים המוצעים והמשמעויות הנגזרות מהם . 8 . ביצוע בעזרת יזם חיצוני הקיבוצים חוששים לבצע את תהליך ההרחבה באופן עצמאי, מתוך הבנת הסיכונים שיהיה עליהם ליטול ובשל המחסור בכוחות מיומנים בקרב חברי הקיבוץ . 9 . הביצוע בפועל אינו תואם את המטרות הראשוניות של החלטה 737 שיווק יחידות הדיור בשכונה יופנה, במרבית הקיבוצים, לקהל הרחב . מספר מצומצם בלבד של קיבוצים מייעד את השכונה לבנים, בהתאם למטרות הראשוניות שעמדו בבסיס החלטה 737 . 0ו . תרומת המועצות האזוריות לתהלין הרחבות הקיבוצים, רבה וחשובה . על מנת לאשר, או לדתות, את השערת המחקר בדבר קיום הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות המדגם אופיינו ונותחו ההבדלים בין קיבוצים העוסקים בהרחבה וקיבוצים שאינם עוסקים בהרחבה . הממצא העיקרי הוא שקיבוצים "חזקים" מבחינה דמוגרפית וכלכלית נוטים פחות לעסוק בתהליך ההרחבה . לעומת זאת, לקיבוצים העוסקים בהרחבה יש מאפיינים דמוגרפיים וכלכליים פחות טובים, בקיבוצים אלו הנטייה לעסוק בתהליכי שינוי בקיבוץ גדולה יותר . עם זאת לא נמצאו משתנים המסבירים את השוני בין שתי קבוצות המחקר בצורה סטטיסטית מובהקת . זיהוי הקיבוצים שיש להם נטייה להקים שכונה קהילתית מאפשר למתכנני המרחב הכפרי להשפיע על המרחב הכפרי בישראל בתחילת המאה העשרים ואחת . לעובדה זו חשיבות רבה, בעיקר לאור מדיניות התכנון הלאומית המעודדת הרחבות מסוג זה . מתחילת שנת 1999 קיימת מגמה לשנות את החלטה 737 . השינויים בהחלטה עדיין אינם ברורים והשלכותיהם עשויות להיות מרחיקות לכת . לכן, לשם המשך לימוד התופעה בעתיד יהיה צורך לבחון את המסגרת החדשה שתיווצר ואת השפעותיה על תהליך ההרחבות בקיבוצים . 12
|
|
|