|
|
Page:12
12 | מלמידת מורות לביצועי הוראה : מורות חדשות בסביבות הוראה מגוונות זהות ( 2013 Goldberg, ) ולחצי חִברות במקום העבודה משפיעים על הלמידה המקצועית של מורות חדשות ( 1990 Ng et al . , 2010 ; Zeichner & Gore, ) . מחקרים אחרים האירו את עינינו באשר לתפקיד החיוני שממלאים עמיתים, חונכים ומדריכים בתהליכים רפלקטיביים ( Nasser - Abu Alhija & Fresko, Orland - Barak, 2012 ; 2010 ) ובטיפוח תחושת המסוגלות של המורות ( 2001 Mulholland & Wallace, ) . נראה אפוא כי עיקר ההתמקצעות והחִברות בתהליך ההתכשרות להוראה מתרחשות תוך כדי עבודה במגע בין עמיתים ( 2010 Horn & Little, ) . מורכבותם של תהליכי חִברות בקרב מורות חדשות נובעת גם מקיומן של אידאולוגיות וקבוצות חברתיות מרובות ולעיתים מתחרות ( , . Zeichner et al 1987 ) . על המורה החדשה למצוא דרך משלה לגייס תמיכה בקרב קבוצות המורות ובעלי התפקידים . מכאן החשיבות של כישוריהן הפוליטיים של מורות בהתהוות . מכאן גם עולה השאלה כיצד ללמד ולעודד את המתכשרות להוראה לפתח פרקטיקות אישיות בתוך ההקשר המוסדי ( 1997 Calderhead & Shorrock, ) . אשכול מחקרים שבחנו תהליכים של שינוי תפיסות בקרב מורות חדשות מצביע על ההשפעה החזקה של הסביבה הבית - ספרית על הבנתן את המושג "הוראה אפקטיבית" ( 2010 , . Ng et al ) . מחקר האורך הוותיק של ראסט ( 1994 Rust, ) מדגים באופן ייחודי את המעבר של פרחי ההוראה מתפיסות של הוראה - למידה שבהן הילד ניצב במרכז, האופייניות לשלב ההכשרה, לתפיסות הממוקדות בבקרה ובשליטה בהוראה, הצומחות בשנות ההוראה הראשונות לנוכח ההיבטים המעשיים של ההוראה . זאת ועוד, הקשרים ההדדיים בין אמונות אישיות ובין הנורמות המקובלות במקום העבודה, לצד היחסים בין מורות, חונכים וחברי הנהלה, מצביעים על מורכבותו הרבה של תהליך הלמידה בהכשרה להוראה . למרות זאת, רוב המחקרים העוסקים בתהליך זה מציגים אותו מהיבט אחד בלבד, לרוב זה של תפיסותיה האישיות של המורה ( & Opfer Pedder, 2011 ) , או לכל היותר של יחסי חונך ומתמחה ( 2010 Orland - Barak, ) . כדי להתיר ולהמשיג את התהליך הסבוך, אנו מציעים נקודת מבט אקולוגית כוללת ( 2002 Keiny, ) והרחבת הדיון גם אל האופן שבו התנאים הבית - ספריים, הפנימיים והחיצוניים, המקדמים והמעכבים, מתבטאים בעיצוב תהליכי הלמידה והלמידה מחדש, החִברות, האמונות ופרקטיקות ההוראה של המורות החדשות . אנו קוראות ( וכותבות ) להישען על מסגרת תאורטית המכירה בכך שחוויות המורה בשדה הן מארג מורכב של הקשרים, אנשים ואינטראקציות ( & Opfer
|
|