|
Page:14
14 דלית שמחאי, אורנה בלומן וציון ברנץ והערכים המרכיבים את המקצוע החדש מבחינה זו, הפרק מהווה הזדמנות פז עבור העוסקים בתחום של שירותי אנוש לקבל מסגור לעבודתם הדרך השנייה שבה נקטנו מבוססת על התפיסה שנזילות ההגדרה של שירותי אנוש כתחום דעת אינה מגבלה, אלא מאפיין של התחום, שיש למנפו ולתת לו מקום בהבנת מהותו של התחום תפיסה זו תורגמה על ידנו לרעיון לפיו שירותי אנוש מוגדרים ומגודרים על ידי מה שחוקרים, מלמדים ועושים בחוגים ל שירותי אנוש בישראל, אלה שהצליחו לאורך שלושה עשורים לבסס ולמסד את התחום והכשירו דורות של בוגרים, של מוסמכים ושל בעלי דוקטורט אסטרטגיה זו, שבה נקטנו, שואבת השראה מהאפיסטמולוגיה 1 לפיה מושאי המחקר וההיגיון שלהם מתבהרים מתוך התבוננות על הקיים, תוך כדי עבודתם של החוקרים ואנשי המעשה, כלומר, ללא הנחות מוקדמות בתחילת עבודתנו פנינו, אם כך, אל כל חברי וחברות הסגל בחוגים ל שירותי אנוש באוניברסיטת חיפה, במכללה האקדמית עמק יזרעאל ובמכללה האקדמית תל חי הזמנו כל אחד ואחת מהם לבחור סוגיה שהם מחשיבים כמרכזית וחשובה לשירותי אנוש ולכתוב פרק על אודותיה בהמשך נעשתה פנייה לחוקרים נוספים שהערכנו כי תחומי התמחותם מהווים השלמה נחוצה כדי להכיר את רוחב היריעה של התחום ולהדגיש את היבטיו בישראל הפרקים המרכיבים את הספר מלמדים ששירותי אנוש כיום הוא גוף ידע המבוסס על מנעד בין-תחומי רחב, הכולל בין השאר פסיכולוגיה, כלכלה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, ארגונים וניהולם, עבודה סוציאלית, היסטוריה של הרעיונות, לימודי עבודה, מינהל ציבורי, משפטים, מדעי הנתונים, תקשורת ועוד קיים חשש כי ההבדלים המשמעותיים בין הכותבים יגרמו לאי-נחת אינטלקטואלית בקרב חלק מהקוראים, שיידרשו להתמודד עם המשגות ותיאורטיזציה שמקורן בזירות אקדמיות פחות מוכרות לדעתנו, אי-נחת אינטלקטואלית כזו היא מבורכת, כיוון שהיא משקפת את רוחב היריעה, כמו גם את העומק של שירותי אנוש מבחינה רעיונית, תיאורטית, מחקרית, מקצועית ומעשית, והיא מזמינה התפלמסות מעשירה מעבר לכך, הבין- תחומיות שעולה מהפרקים טומנת בחובה פוטנציאל רב לאנשי מחקר והגות, שכן 1 אפיסטמולוגיה היא "תורת ההכרה" וככזו עוסקת בידע האנושי על סוגיו, מקורותיו, מאפייניו גבולותיו ומגבלותיו
|

|