|
Page:10
אילוץ עצמו . אז, קיים אפילו איום מסוים לגביו בכו שאילוץ זה ייחשף, והוא יפעל, ביודעין או טלא ביודעין, כדי לאבחן את בעיית המטופל מבלי לחשוף אילוץ זה . אם כולנו מתקשים כיום להגדיר את זהותנו היהודית בצורה חיובית, טלא בדרך הטלילה ) מול הגדרת הגויים אותנו ( ; אם כולנו מתקשים לפעמים למצוא לעצמנו צידוק להמטיר כאן, מול קיום נוח יותר במקום אחר מה יכול לעשות המטפל בדברים אלה, אם גם הוא מתקשה לברר לעצמו אותם בצורה גלוייה ופתוחה . במידה שאנו מקבלים את ההנחה ברבר התלות בין אילוצי המטופל והמטפל, מטתנה כליל מערכת היחסים בין השניים . שוב איו מדובר באחד שיודע או משוחרר, טמנסה לעזור לרעהו להגיע לאותה נקווה, אלא בשניים שזקוקים לאותו סיוע, אולי ברמות שונות מעט, אולי בדירוג אחר . ההבדל בין השניים מתמצה בכך שאיו תפקיוו טל המטופל לסייע למטפל, אלא טומה על המטפל למצוא לעצמו מישהו שיוכל לסייע לו בכך, במקביל . לעיתים הסיכוי שמטפל יוכל אכן לעזור למטופל טמון בכך, שמישהו עזר לו בעבר ללבן את אותם חלקים מוטתקים אצלו . כמו שוברים אלו היו מורחקים שנים רבות אצלו כר לגיטימי שימצא זאת אצל זולתו . לא פעם בטעת עבודה עם הקבוצה, על דברים שקרו בעברה של הקהילה, מתברר לפתע למנחה משהו שהוא עצמו נטה להתעלם ממנו שנים רבות . היכולת לקבל את אותה פגימות שלר ושל האחרים יוצרת יחס של כבור, יחד עם העקשנות להגיע אל הרבדים הנעלמים . לרוב ההגנות של המטפלים מתוחכמות יותר, אלה שכבר למדו הכול, בכל השיטות האפשריות, יודעים עתה להשתמש במלל זה כדי לא להגיע אל הרבדים האלה בתור עצמם . ואם להגיע, אז לרפרף על פניהם מבלי לגעת ממש . יודעים הם את השפה, אבל אינם חשים את משמעותה . לא פעם במהלך העבודה מתברר שההגנות הצפופות טל המטפל מכבידות על בירור הסיבות לתקיעותה של התבונה הקהילתית, אולי יותר מאטר איהנכונות או היכולת של המטופלים לעסוק בכר . אצלם המצוקה המיידית היא מניע אצל המטפל לא תמיד קיים מניע מקביל . לאור דברים אלה ניתן להבין טוב יותר את להיטות המטפלים לאבחןלטפלל להעריר, מבלי לגעת יותר מדי . זה מאפשר את אותו המרחק המסוים, טנותן פרספקטיבה ומאפטר 'לעבוד' מבלי להפגע או להשחק . אם יט הצדקה לכר אצל רופא ביחידה לטיפול נמרץ בבית חולים, הרי יט הצדקה לכר גם אצל אדם המטפל בקהילה . זה גם נותן לעבודתו נופך 'מדעי' יותר . ד . טחזור תעבר ומודעות הקטל אל ההווה ייחודה של טיטת ההתערבות החדשה שהיא מתמקדת בעבר הרחוק : עד כמה טניתן,קרוב אל תחילת דרכו טל הקולקטיב . לעיתים אפילו עוד לפני שהציבור התאסף במיקומו החדש . כפי שאומר רבי נחמן בתיאור הזיכרון הקדום אצל הינוקא הזקן : 'אני זוכר את הטעם של הפרי קודם שנכנס הטעם לתור הפרי' ) סיפור 10
|

|