|
|
Page:7
לעין היא, שנוצרת לנו לעיתים בעיה עם הבנת המציאות, עם קריאת המפה . בני אדם אינם בנויים על פי 'הרצוי', וגם אינם פועלים על פי עקרונות המתיישנים תדיר עם הרצוי הזה . ואז נוצרים פערים ביו מה שקורה בפועל, וביו הגדרת הרצוי . אני יכול לרצות להיות שוויוני או קיבוצי, אבל אינני תמיד כזה, ואפילו אם בעיניי כן, לא כך בעיני אוורים, או להיפר . הדיון בהתבוננות במצוי משחרר אותנו מן הצורן באיזה שהוא קריטריון להשוואה : כל מה שקיים הרי הוא טוב בזכות העובדה שהוא קיים כבר . יש לנו כאן אותר, אשליה מתוקה שכביכול מישהו אחר החליט, או יחליט עבורנו מה הערכיות היחסית טל מה שמצוי מול עינינו . פנומנולוגיה היא כאן מילת הקסם, ואין ספק שכאשר היא באה אחרי דיונים נורמטיביים טוחקים, היה בה עבור כולנו מעין אפקט משתרר . התבונה באה לידי ביטוי בחיפוש פתרונות שיגשרו ביו הפערים, שיעסקו בהגדרה מחודשת, איןסופית, של הרצוי, כר שיהיה מתאים יותר לאפשרויות האנוטיות הקיימות או המטתנות . בניגוד לתפיסה הנורמטיבית הבסיסית, שרואה בהגדרת הרצוי דבר חדפעמי, סופי ואירברסיבילי, הרי הגישה המוצגת כאן רואה בתבונה את אותה היכולת האנושית להגדיר תמיד 'רצוי' חדט, תואם יותר לבני האדם המנסים לחיות לפיו, ולפי הצרכים המשתנים שלהם . זהו אולי תמצית ההבדל בין היאידיאולוג' ויהפסיכולוג' : הראטוו יראה בתבונה כזאת חולטה שצריו להתגבר עליה, בעוד שהשני יראה בכן מקור לכוח ועוצמה . אלא שבמקום להכריע ביניהם באופן חדמשמעי, למה טלא ננסה לבחוו באיזה מצבים יש יתרון לראשון, ובאילו יש יתרון לטני . יש מצבים בהם איננו יכולים לתפקד בהצלחה ללא קביעות נורמטיביות, סופיות, שאינן ניתנות לערעור . ההתמודדות עם מצבי חירום, לחץ קיצוני חיצוני או פנימי, מאופיינת ביכולת לגייס את עצמו לתוך מערכת נורמטיבית כזאת, במהירות מירבית וללא עוררין, ממש כמו טהגוף מגיב באגדרנלין לכל התקרבות של סכנה מדומה או אמיתית . לעומת זאת יש מצבי רגיעה יחסית, שבהם דווקא יש יתרון לעושר שיט בנו, אפילו למה טנראה בתחילה כמו סתירות פנימיות . אז דווקא אותה מורכבות, אותו דושיח רבמימרי חשוב טיתקיים בנו ובינינו . לפיכר ניתן אולי לסכם בטלב זה שיתבוגה' טל קולקטיב תלוייה ביכולתו לעבור מחשיבה נורמטיבית לחשיבה רבמימדית ולהיפר, בהתאם להשתנות התנאים ממצבי חירום למצבי רגיעה, ובהתאם להשתנות המצבים האנושיים בתוכו, מחד מימדיות ) רק צעירים [ לרבמימדיות ) רב דורית ( . התברנה מחייבת שיצטברו בקולקטיב גם היידע הנדרש לצורר עמידה במצבי חירו 6 קיצוניים ) שלא ניתנים בדרר כלל לצפייה מראש ( , וגם היידע הנדרש לגשר בין 'הרצוי' לימצוי', תוך ניסוי וטעייה . קיומן של כל אחת מאלו בנפרד דומה לאדם שיודע להלוום באויב או איננו יודע כיצד לגדל ילדים, או להיפר . ציבור שלם יכול ממש לעמוד בסכנת כליה, אם לא הצליח לפתח את שני סוגי היידע האלה במקביל, או אם
|
|