|
|
Page:14
הציבורי הראשון והאחרון שבו עבדתי כשכיר . בשנים שלאחר מכן עבדתי כעצמאי בתור איש טיפול ומדריך, עם לשכות רווחה, מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, שירות המבחן למבוגרים, וכמומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה ובתי דין רבניים . בשירותי הרווחה השונים הכרתי לרוב את הדרג הניהולי ורבים מעובדיהם, שחלקם הפכו מקולגות לחברים . אני מציין עובדה זו, שכן היותי סוכן חוץ-מערכתי הקל עלי לגבש ולהחזיק בתובנות שאליהן הגעתי על בסיס מה שראיתי, שמעתי וחוויתי, ללא מחויבויות כלפי אידיאולוגיות ועמדות ארגוניות או ממסדיות כלשהן . לפיכך ספר זה משקף את הבנתי את תופעת האלימות במשפחה בכלל, ואלימות בין בני זוג בפרט . הספר נכתב כשלנגד עיניי אנשי המקצוע המתערבים במקרים של אלימות במשפחה, ובמיוחד אנשי טיפול, אנשי מערכת אכיפת החוק והרשות השופטת, בתקווה שכתיבתו תסייע להם לראות את מורכבות התופעה, להכירה ולזהותה . הרחבת המודעות של אנשי מקצוע לתופעה מחזיקה את האפשרות למתן את השיפוטיות החברתית העומדת בפני גברים שהינם קורבנות של בת זוג ביחסים אלימים, ומקשה עליהם לפנות ולקבל סיוע הולם . לצד אנשי מקצוע, קריאה בספר עשויה להועיל גם לאלו המצויים במערכות יחסים זוגיות עכורות ועוינות, אף אם אינן כוללות אלימות פיזית . בקריאת סיפורי המקרה על אופי תוקפנותן של נשים והשלכותיה הנפשיות על גברים, יש כדי לסייע לקוראים המצויים במצבים דומים להבהיר לעצמם מה ביחסים שלהם, ולו ברמה הרגשית - הגלויה או הסמויה - כוחני, שתלטני, מצמצם, או פוגעני מדי עבורם . יחסים עלולים להיחוות כאלימים גם ללא פרקטיקות אלימות מובהקות כמו הטחת קללות, זריקת חפצים, או הרמת יד . גברים רבים חיים בקשר זוגי שאותו הם חפצים לשמר עם בת זוג, אך סובלים מיחס מתמשך של הנמכה, השתקה, רודנות שתלטנית או ביזוי, הפוגע באיכות חייהם . בני ביילי 14
|
|