|
|
Page:13
היכרותי עם התופעה של אלימות במשפחה החלה בהוסטל חדשני שהוקם בסוף שנות ה- 90 של המאה ה- ,20 עבור גברים שהורחקו מביתם עקב התנהגות אלימה כלפי אישה . תפקידי הראשון בשירות זה היה כאב-בית, שלאחריו לימים התחלתי בעבודתי כעובד סוציאלי מטפל באוכלוסייה זו . מאז חלפו 25 שנים, בהן טיפלתי במקרים של אלימות במשפחה בעבודה עם גברים, נשים וילדים, ממשפחות מכלל המעמדות והתרבויות המרכיבים את החברה הישראלית . כמטפל וחוקר אקדמי בתחום עסקתי באלימות של גברים ונשים, במקרים של ילדים החשופים למגוון צורות של אלימות, ובעבודתם של עובדים סוציאליים שמטפלים באוכלוסיות אלו . בשנות עבודתי פגשתי גברים שתלטנים ומאיימים, שהתנהגו באלימות, הן רגשית והן פיזית, על פני כל רצף ביטוייהן ודרגות חומרתן . רק מקצתם היו גברים מהזן המסוכן, המתאפיין באישיות אימפולסיבית-אלימה, אנטי-סוציאלית או פסיכופתית . מרביתם היו אנשים שגדלו במשפחות או סביבות מרובות סיכונים התפתחותיים, מזניחות ו / או פוגעניות, יותר משהיו גברים דכאניים, מסוכנים או פריווילגים . לאורך השנים למדתי עד כמה גברים המתנהגים בשתלטנות ואלימות חשים חלשים, עד כמה הם תלותיים וחסרי נפרדות, לפעמים אימפולסיביים ולפעמים מופנמים, וכמעט תמיד סוחבים גוון מסוים של דיכאון . בשנות עבודתי פגשתי גם נשים קורבנות של אלימות לסוגיה, מתונה וחמורה, שקורבנותן הייתה קשורה לרוב בנסיבות חיים קשות ברמה האישית, ולעיתים גם בתרבות קהילתן . פגשתי גם גברים שהיו מטבעם מאופקים ומאוד לא אלימים, חלקם בעלי אישיות רכה, לעיתים כנועה ומבקשת לרצות, שסבלו מיחסים עם נשים כוחניות, שתלטניות, תוקפניות ואלימות בכלל הצורות ודרגות החומרה . ניסיון מקצועי זה הביא אותי לכתיבת הספר . אותו הוסטל טיפולי לגברים שהתנהגו באלימות היה השירות הצד השני של הכאב 13
|
|