|
|
Page:11
לעבודה בעם . אין בדעתה להגשים את מטרותיה, הן בארץ ישראל והן בגולה, בדרך מלחמת המעמדות במובן המקובל של המונח, כי אם בדרך של עבודה יוצרת ובונה ) המכונה סוציאליזם קונסטרוקטיבי ( . מתוך השקפה זו נובע יחס נפשי עמוק לעבודה כגורם העיקרי בתהליך ההבראה הלאומית, הלקוח במישרין מהאידיאולוגיה של הפועל הצעיר הארצישראלי, במיוחד בביטויה בכתביו של המדריך הרוחני של התנועה א''ד גורדון . זאת לא רק בארץ ישראל, שם ניתן לראות את הבית הלאומי בעתיד רק כקהיליה של אנשי עמל, אלא גם בארצות הגלות . על ידי הצבה כזאת של הבעיה, נתנה ההתאחדות את הדחיפה הבלתי אמצעית למה שקרוי אידיאולוגית הפרודוקטיביזציה, שהיום כבר חרגה הרחק מעבר לתחומה של מפלגה אחת והיתה לאחד היסודות העיקריים של מדיניות הכלכלה היהודית שבהווה . אידיאולוגיה זו של העבודה והפרודוקטיביזציה היא גם המציינת ביותר את תוכנית הגלות של ההתאחדות ואפשר לציינה כבסיס לה . למרות אופיה הפלשתינוצנטרי המובהק, שעוד נשוב אליו להלן, קיבלה המפלגה בכל זאת מכל המפלגות הסוציאליסטיות היהודיות את חיובה הבלתי מותנה של הגלות, אף כי לא הלכה בעקבותיהן בנושא מטרות התוכנית ושיטותיה . אותו הקונסטרוקטיביזם, המציין את התוכנית הארצישראלית של ההתאחדות הוא המאפיין גם את קווי היסוד של עבודת הגלות שלה . גם באן ניצב בראש הצורך בליכוד כל העובדים והמאבק למען הסבה מקצועית, ושואפים לכבוש עמדות חדשות לעבודה כשעידוד הקואופרציה בחיי הכלכלה היהודית הוא אחד האמצעים העיקריים להשגת המטרה . בניגוד לעמדה המעמדית התקיפה של הרוב המכריע של תנועת הפועלים היהודית בארצות הגולה אף כי במעשה של חיי הכלכלה ניכרת היא פחות ופחות שוללת ההתאחדות את ההבדלה העקרונית בין הטקטיקה של תנועת הפועלים היהודית בארץ ישראל ובארצות הגלות . גם בגלות ניתן לפתור את בעית העבודה היהודית המיוחדת רק בדרך של מאבק כלכלי לאומי, שיש לבנותו בחלקו הגדול על בסים ארגון הקואופרציה . כסימן הכר אופייני נוסף של תנועת ההתאחדות יש לראות את התיחסותה לבעיות התרבות היהודית . במסגרת התנועה הסוציאליסטית היהודית ההתאחדות הנה היום המפלגה היחידה המחזיקה בתרבות העברית ) "הבראיזם" ( , אף כי אינה מזלזלת בשפת יידיש ובתרבותה . ההשקפה העברית המקורית של צעירי ציון השמאליים אבדה לחלוטין עם איחודם עם פועליציון . אם כבר בכך קיים סימן מבדיל בינה לבין מפלגות אחרות בציונות, הרי נוסף לכך גם היחס העקרוני לבעית התרבות העברית . ההתאחדות רחוקה מקנאות לשונית פורמלית . אם לומר זאת בתכלית הקיצור, עבורה לא קובע שאכן מדברים עברית, אלא מה מדברים ויוצרים בעברית . יש להתאים את התוכן של חיי התרבות העבריים במידת האפשר לתוכן החברתי העמוק של תנועת התחיה היהודית, כפי שבאה לביטוי במפעל התרבותי של ציבור הפועלים היהודי בארץ ישראל . בעית השפה והפרובלמטיקה החברתית מתקשרים בזאת ליצירת שלמות בלתי נפרדת, שבכלליותה קובעת את עמדת המפלגה במידה מכרעת .
|
|