|
|
Page:ג
ג הנשק הצ'כיתמצרית הייתה ראשית חימושן של מדינות ערב על ידי ברית המועצות . בישראל התנהל ויכוח חריף למדי על מדיניות החוץ, כאשר מפא"י ומפלגות הימין חתרו להשתלבותה המלאה של ישראל במחנה המערבי . מגמה זו הייתה מנוגדת למדיניות אחדות העבודה ומפ"ם . נאמנות לתפיסתו כי אין לזנוח את הקשרים עם השמאל בעולם נשארו שתי המפלגות חברות בארגונים הביןלאומ"ם גם לאחר שאלה נעזבו על ידי המפלגות הסוציאלדמוקרטיות . עיקרון ההופעה המשותפת, כנציגות השמאל הציוני בפורומים ביןלאומיים, נשמר על ידי שתי המפלגות גם לאחר הפילוג, חרף חילוקי דעות באשר להתנהגות ותגובות שהושפעו על ידי השוני בתפיסה הרעיונית . מפ"ם ביקשה להגיע לזהות רעיונית עם המחנה השמאלי קומוניסטי וראתה בשלילת הציונות על ידי הקומוניסטים טעות קונצפטואלית . לכן ראתה מפלגה זו בחברות בתנועה למען השלום לא רק במה להסברה מדינית, אלא גם גשר אף כי צר ורעוע אל לב העולם הקומוניסטי . אחדות העבודה הייתה מסויגת ממגמה זו ולא האמינה בסיכוי למצוא מכנה משותף אידיאולוגי עם הקומוניסטים . אולם מפלגת אחדות העבודה, ורובם של חברי הקיבוץ המאוחד, ראתה בתנועה למען השלום זירה חשובה למניעת בידודה של ישראל והצגתה באור מסולף בחלקים ניכרים של העולם . מכשול רציני לרצון להציג עמדה מגובשת בתנועה למען השלום וארגונים אחרים, הייתה המפלגה הקומוניסטית הישראלית מק"י . באותם ימים פעלה מקי" תוך קיום משמעת מוחלטת לגבי ברית המועצות ונמנעה מהמרת פי הנהגתה . יצא, אפוא, שבפורומים בהם המדובר הופיעה ישראל בשני ראשיםהשמאל הציוני והקומוניסטים מישראל . ניסיונות ההידברות בין שני מרכיבי המשלחות לא הצליחו לגשר על פני חילוקי דעות עקרוניים, ולכן שיתוף הפעולה עם מק"י היה מוגבל ובעייתי . התייצבותה של ברית המועצות לימין מדינות ערב וקבלת תביעותיהן בקשר לישראל, רובן ככולן במישור המדיני, הפכה את תפקיד המשלחת הישראלית בהלסינקי לקשה ומסובך . לעתים היו התגובות הישראליות בו 1עידת הלסינקי על הצעות החלטה בגנותה של ישראל, בעלות אופי בולם בעיקרו . הכוונה הייתה למנוע את גינויה
|
|
|