|
|
Page:15
בארץ . ואולם, בווילנה לא הגיעו לכלל הסכמה על הקריטריונים לעריכת המפקד . הוויכוח התרכז בשתי שאלות : 1 . קביעת תאריך קובע לבואם של החברים לווילנה; 2 . הגדרת ההשתייכות התנועתית . כלומר, אם לפקוד את חברי קיבוציההכשרה בפולין בלבד, או שיתפקד כל מי שמגדיר עצמו חבר תנועה . מאחר שלא הגיעו לכלל הסכמה על אופן עריכת המפקד, הגיעו לפשרה מבלי לערוף מפקד . ו . פעילות ווינו 3יתתנועתית פגישות, סמינרים, ביטאונים, מפעלי תיעוד ועוד כל אלה הם מהמרכיבים החשובים של פעילות חינוכיתתנועתית . בתחומים אלה מורגשת בווילנה השפעת המלחמה ותחושת הארעיות . מכל השנה הראשונה, בה הייתה וילנה בשלטון ליטא החופשית, לא הגיעו לידינו עיתונים שיצאו בה, למעט גיליון אחד מיומני קיבוץ שחריה בסובוץ' 7 ,3 וגיליון פיאנער, שהופיע מטעם התנועה החינוכית המאוחדת בקובנה . במכתבים מווילנה מאזכרים רק פעם אחת בלבד כוונה להוציא עיתון . היוזמים היו יצחק פרליס ומולקה ) שמואל ( ברנצ'וק, ונראה, שעם עלייתם ארצה נגנזה התכנית . לעומת זאת מופנות יותר ויותר בקשות לקבלת כתבי עת תנועתיים המופיעים בארץ . במכתבים רבים ישנה התייחסות לדיונים שהתקיימו בארץ, במועצות וועידות הקיבוץ המאוחד . במלים אחרות, הם חיים באינטנסיביות רבה את החיים בארץ, בעוד החיים בווילנה נתפסים כארעיים בלבד . ועט זאת יש לציין, שנתן בליז'ובסקי כתב במבפנים", עם בואו לארץ ב 1941 : המחנה לא היה גדול, אנשים בעלי יכולת תרבותית וחינוכית היו רבים, באופן יחסי, וכל הכוחות נוצלו להקמת סמינר בווילנה, שהשתתפו בו 35 איש; לירחי לימוד בקיבוצים, לעריכת הרצאות ומסיבות מחנכות, להוצאת יומנים יפים ומסודרים . 7 לדאבוננו, הפרסומים לא הגיעו ארצה ולא נשתמרו . במכתבים נזכרת פעילות תרבותית, אם כי נראה שזו נבנתה במאמץ רב . יצחק פרליס, בכתבו לאידלסון ב 18 בפברואר ,1940 מסביר מה הם הקשיים בתנאים שהביאו חברים לדיכאון ולעצבנות . ואולם, לדבריו, הרוב הגדול משתחרר מכל זה ויש ניצנים להתעודדות, להמשכת הדרך . בקיבוץ יש כבר פעולה תרבותית וניסיונות רציניים להרחיב אותה, על אף הקשיים הרבים . לאחר יציאתם של מקצת החברים לקיבוציהכשרה הל שיפור במצב הרוח ובפעילות . במכתבים נזכרת פעולה חינוכית בקיבוצים, בעיקר בקרב הנוער יוצא גרמניה . 19
|
|