|
|
Page:13
ב . המאבק על תעסוקה בעבודה ואיתלות בכספי סעד וקצבות חברי "החלוץ לא רצו להיות פליטים החיים מקצבה . הם רצו לעבוד לפרנסתם . החברים ראו בעבודה ערר חשוב והשקיעו מאמצים רבים למימושו . ואולם, מאחר ולפליטים בליטא אסור היה לעבוד, פרט לעבודות עונתיות, היה עליהם למצוא מקורות מימון להקמת סדנאות לעבודה עצמית . המצוקה שחשו בנושא זה משתקפת במכתביהם . בינואר 1940 פרסמו השלטונות הליטאיים צו המחייב פיזור הפליטים בערי השדה . בעקבות הצו הוקמו קיבוציהכשרה בערי ליטא, שאבלי וטאבריג, בנוסף לחוות ההכשרה של קיבוץ שחריה בוולוקומפיה; השומר הצעיר יצא להכשרה בווילקומיר, פוניבר וקאידני; הנוער הציוני יצא למרימפול; החלוץ המזרחי יצא לטאבריג ופוניבר . עם היציאה לקיבוציההכשרה גבר הלחץ על הג'וינט ואורט למימון מפעלים קונסטרוקטיביים . בפנייה למוסדות מופיעים הנימוקים האידיאיים והמעשיים זה לצד זה . גישה זו באה לידי ביטוי בתכנית הפרודוקטיביזציה, שנשלחה לסוכנות היהודית ב 12 במרס ,1940 ובתכנית שהוגשה לנציג הג'וינט, יוסף בקלמן, ב 15 במרס 1940 ) שני המסמכים כלולים בספר ( . בשני המסמכים מדגישים, שמקור הקיום היחיד לחלוצים היא העבודה וצריך לכן ליצור מקורות עלידי יצירת תנאי עבודה נאותים . המכתבים מלמדים, שהנימוק האידיאי תפס את המקום הראשון בשיקולי החברים . לקראת חודש מאי הצליחו לקדם את הטיפול בהשגת מקורות מימון לתעסוקה, אף היה זה סמוך להפיכתה של ליטא לרפובליקה סובייטית, שהביאה לפירוק הקיבוצים . ג . דאגה לבני הנוער שהובאו מפולין, ביניהם יוצאי גרמניה, שגורשו מגרמניה באוקטובר ,1938 הגיעו לזבונשין ומשם הועברו לקיבוץ גרוכוב . מאמצים רבים הושקעו בחינוך הצעירים . בייחוד ניכרת הדאגה לבני הנוער יוצאי גרמניה, אשר עם פרוץ המלחמה נלכדו בשנית בידי הגרמנים . הקבוצה הזאת הגיעה לאחר מסע תלאות מגרוכוב לווילנה עם מדריכיה . המדריכים היו ערים לסכנות שליוו קבוצה זאת בדרך . בשל היותם דוברי גרמנית נחשדו בבגידה וריגול, ונפגעו רגשית כאשר עלו מחדש זיכרונות העבר הקרוב . בכמה וכמה מכתבים נמסר גם על קשיים שהתעוררו בשילובם של הנערים האלה עם בני גילם, ילידי פולין . לכל בני הנוער ארגנו המדריכים לימודים סדירים ככל האפשר . בראשית 1940 עלו צעירים אלה ארצה במסגרת עליית הנוער . 13
|
|
|