|
|
Page:12
והמלחמה נבחנו החברות, האחריות והעזרה ההדדית של חברי התנועה, והן אכן עמדו במבחן . שותפות זו הייתה לעזר רב ולא פעם הצילה חברים מהתמוטטות . כר הונח בימים הראשונים למלחמה היסוד לתנועה המתחדשת . החברים נאלצו לעצבה בעצמם, ללא עזרה והדרכה של שליחים מהארץ, כשהם ניצבים בפני קשיים ומבחנים שלא ידעום בעבר . על רקע זה יש לבחון את ארגון התנועה בווילנה . 3 . 'הגוש הכללי של 'החלוץ בווילנה א . ההתארגנות בשבועות הראשונים ועזרתה של התנועה גליטא עם בואם של חברי קיבוציההכשרה מפולין לווילנה, התרכזו מרבית החברים בקיבוץ שחייה', ברחוב סובוץ' 37 בווילנה . בקיבוץ שחריה התרכזו מאות הברים מקיבוציההכשרה של כל הזרמים של ארץישראל העובדת . הקיבוץ, שהשתייר לגוש הכללי, אירח בתקופה זו, בצפיפות רבה, את כל הבאים . עזרה ניתנה לחברים עלידי חברי החלוץ הליטאי, ועל כר נודע מן המכתבים הראשונים שנשלחו ארצה . בין הפליטים שבאו לווילנה היו גם חברי המשרד הארצישראלי הוורשאי . הברים אלה הקימו את המשרד הארצישראלי לפליטים בווילנה, וחבריו היו : משה קליינבוים ) סנה ( , זרח ורהפטיג, אברהם ביאלופולסקי, ורפאל שפר כמנהל המשרד . מכתבים רבים דנים ביחסים ובמחלוקות עם המשרד הזה . חברי החלוץ טוענים על קיפוח בחלוקת הסרטיפיקטים, על כר שלחבר החלוץ אין מעמד של חבר במשרד הארצישראלי, אלא של משקיף בלבד, והטענה המרכזית, שחברי המשרד הארצישראלי דואגים לעלייתם הם ארצה, ולא לענייני הכלל . לשם טיפול בענייניהם ולייצוגם הראוי, התארגנו חברי התנועות החלוציות בקואורדינציה, כדוגמת הקואורדינציה שהייתה בפולין לפני המלחמה . יושב ראש הקואורדינציה היה אברהם גבלבר, שהיה מזכיר החלוץ בפולין ויושב ראש הקואורדינציה שם . בנוסף לגורמים הציוניים פעלו בקרב הפליטים ארגוני סעד ועזרה, אנשי הג'וינט ואורט הגישו עזרה ותמיכה לפליטים, ובתוכם גם לחברי החלוץ . על אופיה של התמיכה הזו היו חילוקי דעות . 12
|
|