|
|
Page:13
הקדמה 13 * שוויון מבני : השאיפה לשוויון הובילה אותנו להכרה כי הוא צריך לבוא לידי ביטוי בחלוקה סימטרית של עמדות המפתח בארגון על כל רבדיו . משמעות ההחלטה הייתה צורך בשתי מורות בכל כיתה, בשני מנהלים בכל בית ספר וכו' . ההנחה הייתה כי כל בעל תפקיד יביא כך את נקודת מבטו ויוכל להשפיע על ההחלטות . * דו – לאומיות : שאפנו לייצר מרחב דו – לאומי, שיהיה בו מקום שווה לשני נרטיבים של שני העמים באופן שיאפשר לשתי הקבוצות לבטא את הנרטיב שלהן ואת זהותן הנפרדת . כאשר יצאנו לדרך בשנת 1997 , האמינו מעטים כי ניתן יהיה לממש את החזון . במהלך השנים שחלפו מאז הקדשתי את כל מרצי להגשמתו, ועד שנת 2011 אכן הוקמו ארבעה בתי ספר דו – לשוניים בגליל, בירושלים, בכפר קרע ובבאר שבע . נאלצנו להתגבר על מכשולים רבים הן מול הממשלה, הן מול הרשויות המקומיות, הן מול ההורים והצוותים עצמם, והתמודדנו עם לא מעט גילויי גזענות גלויים וסמויים . אמנם נעשו טעויות בדרך, אך בסופו של דבר קמו בתי ספר שמימשו את החזון, ותלמידים יהודים וערבים, מחנכים ומנהלים, בונים בהם שותפות יום – יומית . בשלבי ההקמה הראשונים האמנתי כי לנוכח הצלחתם של בתי הספר נוכל להרחיב את היריעה ולהשפיע על מעגלים רחבים יותר במערכת החינוך ובמדינה . ספר זה המבוסס על עבודת הדוקטור שלי נכתב כעשרים שנה לאחר תחילתו של המפעל במטרה לבחון אילו מטרות הושגו ומה ניתן ללמוד מן הניסיון של יד ביד . המחקר נערך מתוך רצון להבין את התופעה מעמדה אמפתית, ולא שיפוטית . משך הזמן שעבר מניהול העמותה ועד ביצוע המחקר אִפשר לי לבחון את הנושא מחדש כחוקר . השתדלתי להתייחס לתכנים בלי שהרקע והשקפותיי האישיות ישפיעו על התוצאות . היכרותי הקרובה עם הנושא
|
|
|