|
|
Page:7
בעיר הגדולה השלים פריד, בשיעורי ערב, את ידיעותיו בהנהלת ספרים ולארור זמן הצטרף למשרד מסחרי של בןדודו, מ . פריד . כעבור זמן הצטרפה אליו משפחתו, נולד בנו השני ומצבו החומרי השתפר במידה ניכרת . אולם מלחמת העולם הראשונה שמה קץ לכל תכניותיו והוא גויים כבר בהתחלת המלחמה ושירת כקצין שלישות בגדודו עד טוף המלחמה . המהפכה, נפילת הקיסרות האוסטרית, אבטלה כבדה ואינפלציה מסחררת קידמו את פניו כאשר חזר הביתה . בכל זאת עלה בידו לפתוח ביתמלאכה ליצור ארנקים ודבריעור אחרים ולהפיץ את סחורתו בהצלחה רבה בפולניה, ברומניה ובארצות אחרות . הוא השקיע מאמצים רבים במציאת בסיס יציב לקיום המשפחה, שגדלה בינתיים וכללה כבר שלושה ילדים . חיה ויוסף ניהלו בית פתוח . בני משפחה שהיגרו מגליציה ובוקובינה ועברו את עיר הבירה בדרכם לאמריקה, או שנשארו תקועים בוינה, מצאו אצלם עצה ועזרה . חברים ומכירים מהארץ, שבאו מישראל או נסעו לישראל, התארחו תכופות בביתם והיו אורחים רצויים ביותר . פריד שמר על הקשר עם ידידיו בארץ וניהל איתם חליפת מכתבים במשך כל השנים . במשפחה שמרו על רוח הציונות וכל ילדיו למדו עברית אצל מורים פרטיים . בסוף שנות העשרים החליט לתכנן את חזרתו לארץ . הוא התקשר עם "פלוג", אגודה קואופרטיבית של פרדסני א"י ע"י י . גורדון, ועסק עבורם בשיווק פרי הדר בארצות סקנדינביה . בשנת 1933 החליטה כל המשפחה באופן סופי לעלות לישראל . יוסף פריד קיבל את הצעת קופ"ח לשמש כמנהל הסניף בחדרה וסביבתה ואחרי שנה עבר לנהל את בית ההבראה "ארזה" של קופ"ח במוצא . שם עבד עד שחלה ונפטר ב 1938 בגיל 57 . ש . פ .
|
|
|