|
|
Page:13
מבוא 13 המדינה, שלא כמו מוסדות אחרים — שאינם נדרשים להצדיק את עצם קיומם ומשכך את תקציבם . הוויכוח על נחיצותו של מוסד הנשיאות שזור גם במחלוקות שהתעוררו במרוצת השנים באשר להיבטים שונים בתפקידו של הנשיא : מרחב שיקול הדעת של הנשיא בסמכויות הנתונות בידיו, כמו סמכות החנינה, מעורבותו של הנשיא בעניינים שבמחלוקת פוליטית ופרשיות אישיות שבהן היו מעורבים נשיאים שהטילו צל על המוסד כולו . בשנים האחרונות הופנתה תשומת לב ציבורית ותקשורתית חסרת תקדים אל מוסד הנשיאות : החל ביוזמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו 7 עבוֹר בדיון הער בשאלת שיקול דעתו של הנשיא לבטלו כליל ( בשנת 2014 ) , בבואו להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים לנוכח המשבר הפוליטי שהחל בשנת 2019 ( ובכלל זה הטלת התפקיד על נאשם בפלילים או על חבר כנסת שאינו עומד בראש רשימה — מה שכּונה "חוק גדעון סער" ) , וכלה בהתייחסויות בשיח הציבורי לאפשרות ההיבחרות לתפקיד הנשיא לשם 8 מעורבותו של הנשיא יצחק הרצוג בתקופת יוזמת קבלת חסינות מדין פלילי . ההפיכה המשפטית בשנת 2023 נחשבה למעוררת מחלוקת במיוחד וכללה את מתווה הפשרה שהוא הציע, כמו גם ניהול שיחות בין הצדדים בחסות בית הנשיא . מעורבות זו, והסערה הציבורית סביב נוכחות של גורמים פוליטיים באירועים ממלכתיים, דווקא הבהירו כי לעיתים יש צורך בגורם שאינו מזוהה כ"פוליטי" במובן המקטב של המילה . בכל המחלוקות והוויכוחים הללו בלט בהיעדרו מחקר עדכני סדור והשוואתי על מעמדו של מוסד הנשיאות, על סמכויותיו ועל מרחב שיקול הדעת שלו . במסגרת פרסומי המכון הישראלי לדמוקרטיה ראו אור סקירות, מאמרי דעה וחווֹת דעת של מוסד הנשיאות : עד 2012 הוא עמד על כ – 7 מיליון ש"ח . החל ב – 2013 הוא זינק לקרוב ל – 40 מיליון ש"ח, והחל ב – 2017 הוא נע בין 60 ל – 70 מיליון ש"ח, כלומר עלייה של פי עשרה בתוך עשור . 7 אטילה שומפלבי, "בניגוד לנתניהו : סער מתעקש לבחור נשיא", ,ynet 2014 . 5 . 1 . 8 טל שלו, "דיל נשיאות – חסינות ? לא בטוח שנתניהו ימצא בבית הנשיא מפלט מבית המשפט", וואלה, 2021 . 3 . 31 ; ברוך לשם, "רובי ריבלין הראה שמוסד הנשיאות מיותר", ,ynet 2021 . 5 . 31 .
|
|