|
|
Page:13
חטיבת "הנגב" הייתה עייפה . זח עתה הגענו מאבועגילח . בקבוצת הפקודות הסופית ישבנו אצל יגאל אלון . בקשנו שלא ישתמשו בנו, בחטיבת הנגב, בהתקפה לכיוון רפיח, מאחר שהשתתפנו זה עתת בקרב אבועגילה . יגאל אלון הביט ביוספליה זח היה ממש יום אחד לפני הקרב ושאל : "אתה מוכן לקבל זאת עליך ? " תוך דקה, אולי היה ליוספליה איזה חוש היסטורי שאמר לו שלא יתנו לנו לבסוף לכבוש את עזה . הוא השיב : "כן ! " כך קרה שהוא קיבל את המשימה לתקוף את צומת רפיח, את רפיח המצרית . אני התרשמתי מהעובדה שעל יוספליה הטילו את המשימה לא בתכנון מראש . התכנון הראשוני היה שחטיבת הנגב תתקוף את צומת רפיח, וברגע האחרון המשימות הוחלפו . ברגע ההוא של קושי גדול, מצאה חן בעיניי ההיענות המיידית של יוספליח, הנכונות לקבל על עצמו את המשימה החדשה ברגע האחרון . ההתפרצות הזאת קדימה, השפיעה עלי לאורך ימים, למעשה, עד היום . זו נורמה של התפרצות התנדבותית לעשות מעשה חלוצי ומסוכן בנסיבות לא נוחות . אבל, כמו שלמדנו בפלמ"ח : לא "נעשה ונשמע" אלא "נשמע ונעשה ! " . עד היום אנחנו אומרים שהיינו מקוריים באורח חיובי . שהוכח בשדות הקרב של המאבק נגד הבריטים ובמלחמת העצמאות, כי התפיסה הפלמ"חאית הפתיעה רבים וגם טובים וזכתה להצלחות מרשימות . הגיע הזמן לשדר את המקוריות הזו, לחקור ולהציג אותה בצורה מסודרת . כך אפשר יהיה לדעת דבר דבור על אופניו על מה שהיה שם . ואולי חשוב לא פחות באיזו מידה ניתן לקלוט ולהעביר דעת מהתקדים ההוא אל ימים אחרים, בחווה ובעתיד . ) דברים מתוך יום עיון לזכרו של יוספלה, על "הקרבות על הדרך לירושלים" ( 13
|
מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן
|
|