|
|
Page:7
מאת העורכים מראה כיצד מבוטאים תכניה המהפכניים הלאומייםחברתיים של ההתיישבות העובדת באמצעות סמלים מסורתיים ובמונחים הלקוחים מן התרבות היהודית . אריה פ י שמן מציג מעין תמונת ראי למאמרו של זעירא . מאמרו עוסק ביחסו של הקולקטיב הדתי לערכים הסוציאליסטיים, ששולבו בהשקפת עולמו של הקיבוץ הדתי . כמו כן נבחן הקשר ההדדי שבין האתוס הדתי לאתוס המדעיטכנולוגי של חלוציות וסוציאליזם שנוצר בשל אוריינטציות ערכיות משותפות . המגדר ומקומה של המשפחה בקיבוץ נבחנים בשני מאמרים . סלבי ה פוגלביז'אוי מעמתת את ההנחה כי מסגרת החיים השיתופית קיימה בתוכה מצב שוויוני בין המינים אל מול מקומן בפועל של הנשים בקיבוץ בין השנים 0191 1948 . מסקנתה היא כי הניסיון להשוות את זכויותיהן של הנשים בקיבוץ לאלו של הגברים נכשל הלכה למעשה . יתר על כן, היא מציינת כי חוסר השוויון בין נשים לגברים העמיק בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים בהשוואה לשנות העשרים, שבהן עוצבה המערכת השיתופית בארץ . לדעת הכותבת דרושה הגדרה מחודשת ושוויונית של תפקידי ההורות, וכן ארגון הייצור סביב הגדרה שוויונית זו כדי ליצור את השינוי המתבקש לשם השגת שוויון ביןמיני . אליעזר בןרפאל וסשה ו י ט מ ן התמקדו במאמרם בתפקידה של המשפחה בקיבוץ ובמקומן של הנשים בחברה השיתופית כחלק מן המערך המשפחתי בחברה . לטענתם של הכותבים ניתן לבאר את צמיחתה של המשפחה בקיבוץ כתגובה לתהליך מתמשך שהביא לחוסר שוויון הזדמנויות בסיסי בין המינים בקיבוץ . המאמר בוחן את תהליך השינוי החברתי במעמדן של הנשים למן תקופת ראשיתו של הקיבוץ ועד לימינו . בשנות העיצוב הראשונות, טוענים המחברים, הותנה מיקומו החברתי של הפרט בהתמודדותו עם הציפיות התרבותיות לחלוציות ועבודה יצרנית . לאחר מכן נוצר בקיבוץ מצב חברתי שבו מצאו עצמן הנשים במעמד נחות מבחינה חברתית בשל היעדר שוויון הזדמנויות . בשלב השלישי הגיבו הנשים לחוסר השוויון וחיזקו את חשיבותה של המשפחה הגרעינית משום שבאמצעותה יכלו להשיג לעצמן סטטוס וכוח חברתי . השינוי החברתי הושלם, לדעת החוקרים, כשניתנה לו לגיטימציה באמצעות פיתוחה של אידאולוגיה פרטיקולריסטית בחברה הקיבוצית, אידאולוגיה שאפשרה לנשים ליצור שינויים מרחיקי לכת בלי להגיע לכלל עימות עם החברה הקיבוצית . חלקו האחרון של הקובץ יוחד כאמור לבחינת היבטים כלכליים ומבניים, הן בחברה הקיבוצית והן בחברה המושבית . יצחק גרינברג דן במאמרו בהקמתה של 'ניר' כביטוי לשאיפה ולניסיון המעשי ליצור מערכות כלכליות וארגוניות משותפות להתיישבות העובדת בשנות העשרים . בהמשך דן המאמר בכישלונה של יזמה זו ובגורמיה . שני המאמרים החותמים את הקובץ בוחנים את תהליכי השחיקה וההתפוררות של המערכות הכלכליות והארגוניות בתנועות הקיבוציות והמושביות שעמם נאבקת ההתיישבות העובדת בעשורים האחרונים . מנחם טופל ואליעזר בןרפאל דנים בשינוי שחל במערכות הניהול והארגון בחברה הקיבוצית בעקבות המשבר הפוליטיחברתי והכלכלי הקשה שחוותה בשנות השמונים של המאה העשרים . במאמר נבחנים דפוסי השינוי ואופיו המעשי בתחומי הניהול, ההפרטה והנכונות ליצור שותפות בין הקיבוץ למערכות לא קיבוציות בתוכו
|
|
|