|
|
Page:10
במציאות החדשה נדרשת עשייה רבה עתר למען חינוך להבנת הזיקנה . במסגרת תוכנית הלימודים בביתהספר יש להקנות לילדים ידע בסיסי על הזיקנה ולטפח יתר הבנה כלפי תופעות הלוואי שלה . שלוש מטרות יסוד עומדות כיום לפני המורים והמחנכים : 1 ( להגיש לצעיר נקודת מבט חיובית על תהליכי ההזדקנות . 2 ( החינוך לקראת הזיקנה יציע מודלים להזדקנות . < ( מימוש חיים משמעותיים בעקבות הזיקנה, כתופעה חיובית . כדרך לחינוך הבנת הזיקנה פיתחו בתיספר רבים קשר עם מועדוני קשישים ובתיאבות . הם פועלים פעילות מגוונת : אימוץ קשישים, ברכות לימי הולדתם ושיתופם במסיבות החג של הכיתות . כאשר התלמידים הולכים למועדון, הם מכנים את הקשישים "סבא" ו"סבתא", מביאים מתנות ואף מקבלים מתנות . קשר כזה תורם רבות הן לילדים המחפשים חום ואהבה והן לקשישים הרואים בילדים אלה מעין נכדים . יסוד לדרך חינוכית זו היא ההשקפה, שהכרת האדם בחיי היוםיום והכרת תנאי סביבתו, תקרב את הילד אל מחשבותיו והרגשותיו . איגלשטיין, בחיבורו "הוראת הזיקנה בבתיהספר" מדגיש, שעם כל החיוב בדרך חינוכית זו, שהתלמידים חייבים להיות מצוידים קודם כול בהשקפות על זיקנה שנרכשו בלימודי הכיתה . דרך אחרת להוראת הזיקנה היא שימוש בקטעי ספרות . היצירה הספרותית מגוללת לפנינו לרוב עולם שלם, מקיפה ממדים שיש בהם אפשרויות פיתוח בכיוונים שונים . הסיפור בנוי על רקע זמן, מקום ודרכי מחשבה אופייניות . אדם הקורא סיפור, מבקש לשתף עצמו בגורלם של אנשים אחרים . דרך קריאת הסיפור מתקשר האדם אל העולם, אל החיים . המדע מסיק מריבוי התופעות את הכלל האחד המאחד . לעתים עוסק בפרטהסטריאוטיפ וממנו מגיע אל הכלל אותו הוא מייצג . קריאת הסיפור עוזרת להבין תופעות הקשורות במהלך החיים, עימת עובר האדם שלבים של עלייה, ירידה וחולשה וכן בעיות של 10
|
אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל
|
|