sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

ומתון בחירה הטרוגני . הוא כלל חברים מבני העליה השניה ) בעין­חרוד, בכנרת ( , והשלישית, באי גלי עליה שונים, יוצאי ארצות שונות, חניכי תרבויות שונות וטושפעי מסורות, ממפלגות ומתנועות­נוער שונות . על הבסיס הרחב של הציונות הסוציאליסטית הוא פתח שעריו לקלוט את כל הבא . ביסודו הונחו שאיפה ואמונה כי הוויית חיים של שויון ושיתוף ­ טבעם שיביאו למזיגה הדדית של כל השתה והמגוון, לשידוד מערכות ולהעשרת תכני­חיים . הקיבוץ כמו נטל על עצמו את המשימה לכבוש עצמו מחדש מדי פעם, עם גידולו, לאורח­חייו, לרעיונו, לשלמותו . דבר זה גם הוכח במידה רבה במציאות . ברם הקיבוץ ידע בעברו השגות וערעורים, מבחוץ ומבפנים, על דרכו . לא היה בהם בזמנם כדי להטות את הקיבוץ מדרכו . אבל הם שרדו ובבוא העת, בעקבות מאבקים פנימיים במפא''י, הם הצטרפו והגבירו את הדינמיקה של פילוג הקיבוץ . ראשיתן של טענות הבאות לסתור דרכו של הקיבוץ נטענו כבר ב­ ,1923 בקיבוץ עין­חרוד, קודמו של הקיבוץ המאוחד ונודעו בשם "אופוזיציה" . נושא מאבקם של אנשי האופוזיציה בעין­חרוד בשנות העשרים היה מוגבל לשאלת המקום : תביעתם שעין­חרוד תיבנה כמשק טריטוריאלי, תוך שלילת עקרון הארציות של הקיבוץ . למאבקם לא היה יסוד פוליטי או מפלגתי . יסוד כזה גם לא היה בקבוצות האופוזיציוניות שקמו בשנות השלושים בפלוגות הקיבוץ במושבות, בנבעת­השלושה, רמת­הכובש ועוד . איפיין אותן בעיקר הערעור על הקצב והמידות בקליטת העליה ובגידול החברה . אופי שונה היה לאופוזיציוניות של נצ"ח ) נוער צופי­חלוצי ( על דרך הקיבוץ, מאחר שהצטרפות תנועתם אל הקיבוץ המאוחד היתה מראש על תנאי של אוטונומיה בקשריה עם תנועתם בגולה ובדרך פלוגותיה בארץ . סיבות ההיווצרות והמטרות של האופוזיציות הללו היו, איפוא, שונות זו מזו . ברם, היה צד שווה ומשותף לכולן­ ערעוריה ! וטיעוניהן היו מופנים נגד הדרך, כפי שכבשה הקיבוץ המאוחד . טבעי איפוא הדבר שבהמשך ההתפתחות חלה התקרבות ונתגלתה הבנה הדדית ביניהן, וכאשר הוקם ארגון מפא"י בקיבוץ, מצאו חברי ה"אופוזיציות" השונות, רובם ככולם, את מקוטם בתוכו . התפיסה ההתישבותית הנועזת והאקטיביזם החלוצי של הקיבוץ המאוחד נתקלו בחוסר אהדה ואף במורת­רוח בחוגים מסוימים בהסתדרות, באחדות­העבודה ובמפלגת פועלי ארץ­ישראל . י . גורני, במחקרו על אחדות­העבודה, קובע כי "האידיאולוגיה של הקיבוץ היתה רדיקאלית ואקטיביסטית יותר מזו של אחדות­העבודה, כאשר כמפלגה המונית נאלצה לנקוט בדרן הפשרה כלפי פנים וכלפי חוץ . על­כן בלתי­נטנעת היתה היוצרות המתח האידיאי בין חבורת הצעירים נושאי החזון האוטופי הנשגב והנכונות לקרבגות ולחיים ב"טלכות­העוני", לבין הנהגתה ושאר חלקי המפלגה" . * המתח האידיאי בין הרדיקאליזם והאקטיביזם של הקיבוץ למן דרך הפשרה, שתחילתו הובחנה כבר בעת קיום מפלגת אחדות­העבודה, גבר עם הקמת מפלגת פועלי א"י, וביתר שאת טול פרצות חברתיות חמורות שקנו שביתה במחנה הפועלים, בשנות השלושים הראשונות­ נסיגה טשויון, נטישת עמדות עבודה בעלות ערן כיבושי, עבודה שכירה בקואופרטיבים ובקבוצות קבלניות בבעלות חברי הסתדרות, גילויי ביורוקראטיה במוסדות ההסתדרות וכיוצא בזה . על רקע זה באה התקרבות וקשרים בין חברים בקיבוץ עם פועלים בודדים שנפגשו עטהס בעבודה במושבות ובערים, וכן בין חברי קיבוץ פעילים במועצות­פועלים ובהסתדרות עם פעילים אחרים, חברים לדעות ולמאבק בהסתדרות ובמפלגה . מעורבותם וחלקם של חברי הקיבוץ במאבקים הפנימיים בתנועת 10

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help