|
|
Page:6
ומול עיני מרצדים על מירקע קטן קווים ונקודות ועקומות עולות ויורדות שנועדו להמחיש לרופאים ולאחיות שטיפלו בי כיצד מפרכס ומפרפר לבי החלש . את שעת חולשתי זו ניצל אותו "סיטרא אחרא" ושוב העתיר עלי דברים : "נו, מה תגיד עתה ? מה תדע ההיסטוריה עליך ועל מעשיך ? הן רק אנוש אתה, בךתמותה ככל באיעולם, והרי זו ממש ההזדמנות האחרונה לגולל את סיפורך . תבטיח לעצמך ולי, כי אם תיחלץ מכאן בשלום תספר את סיפורך" . אני מעיד עלי שמים וארץ ואת כל הרופאים והאחיות שטיפלו בי אותה שעה, כי אז, בעודני בולע כל מיני גלולות, נבצר ממני להתגונן בפני ה"בעל דבר" שלי . בקיצור הוא סחט ממני הבטחה, כי אם אצא בשלום מעסק ביש זה ואשוב לקריתחיים אתיישב ליד שולחני בבית אשר זה עתה השלמתי אותו כמעט במוידי, ואעלה את זכרונותי על הכתב . כל חיי נהגתי לקיים הבטחותי, לא כלשכן עתה בערוב יומי . מה שצרור בדפים אלה הוא פרי הבטחתי, ואין לי אלא בקשה אחת מהקורא שיתחשב בנסיבות . . . י . ש . 1984
|
|
|