sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

10 פתח דבר מחקרי . 2 בשנות השישים השתתפתי כנערה במסע רגלי במדבר למצדה . הרושם העיקרי שנחרט בי, יותר מן הצעידה במהלך המסע, היה ההתעוררות בטרם שחר והטיפוס על ההר כדי לצפות בזריחה . לראשונה למדתי אז להעריך את יופיו של הנוף הפתוח של המדבר ושל מראה ים המלח המשובץ בו . מאוחר יותר, בעת שירותי הצבאי, חוויתי רגשות מעורבים ביחסי למדבר . בסיום קורס קצינות ניתנה לי האפשרות לבחור היכן לשרת ובחרתי במרחב שלמה שבדרום סיני, הנקודה הרחוקה ביותר ממרכז הארץ . החיים על החוף במדבר סיני היו בעלי אופי שונה ומיוחד, והיה הרבה קסם במקום שהתאים יותר לאתר נופש מאשר לבסיס צבאי . צפינו מרחוק בבדואים שחיו באזור . מגעיי אתם הוגבלו להזדמנויות שבהן הצטרפתי לרופאים ישראלים בשירות המילואים כדי להגיש סיוע רפואי לבדואים שחיו במקומות נידחים בחצי האי . לא הייתי מודעת אז לממד הפוליטי של המצב : לא חשבתי על משמעותו לבדואים ולא הרהרתי בשאלה כיצד הם רואים אותי, קצינה במדים שהיא חלק מהנוכחות הצבאית באי . חוויותיי בתקופה זו הושפעו מהתפיסה הרומנטית של המדבר כמייצג את הניגוד לחיים בערים או בפרברים, שאותם הכרתי מקרוב . ההזדהות שלי עם המדבר באותה תקופה התבררה לי שוב, לאחרונה, כשחברתי אורית מצאה תצלום ששלחתי לה, שבו אני יושבת על אדמת המדבר הצחיחה ומאחוריו ההקדשה בכתב ידי : 'לאורית מ"המדברית"' . השקפה זו השתנתה מן היסוד כשעברתי לשרת כקצינת סעד ( ‘תנאי שירות׳, כיום ) ביחידה קרבית שהוצבה בלב סיני בתקופת מלחמת ההתשה . כאן היה הנוף המדברי קודר ושומם, האקלים קיצוני, תנאי החיים קשים, והחול שבוססנו בו חדר לבגדים, למגורים ולמזון . בביקורי פצועים מהיחידה שבה שירתתי נחשפתי למחיר האישי הכבד ששילמו החיילים הלוחמים . החיבור בין המדבר כאתר קרבות וביקורי הפצועים בבתי החולים גילה לי פן אחר של המרחב המדברי . במבט לאחור ברור לי שגם חוויות מוקדמות אלה מילאו תפקיד, גם אם לא-מודע, בבחירתי להתמקד בנושא זה . בתחילת מחקרי התמקדתי בהבנייתו התרבותית של המדבר כנוף סמלי המעומת עם היישוב היהודי . בשיחות שקיימתי עם עמיתיי ההיסטוריונים טענו אחדים שאי-אפשר לדון במתח שבין המדבר ליישוב ברמה מופשטת, וכי יש להתמודד עם המציאות המורכבת במרחב המדברי . ההיגיון שבטענתם שכנע אותי להרחיב את המחקר ולכלול בו היבטים היסטוריים, חברתיים וסביבתיים של הנגב, האזור המדברי שחשיבותו עלתה משנות הארבעים של המאה ה- 20 . מפנה זה הוסיף שנות עבודה שבהן התעצב הספר במתכונתו הנוכחית . 2 לדיון רחב יותר בהקשרים האוטוביוגרפיים של עבודתי המחקרית, ראו זרובבל, ‘החיים בדיאלוג׳ .

אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help