|
|
Page:11
| 11 אובמ כמו אימייל והודעות SMS , רשתות מדיה חברתית כמו טוויטר ופייסבוק, ואת הסבך הנוצץ של אתרי אינפוטיינמנט כמו BuzzFeed ו- Reddit . במצטבר, העלייה של כלים אלו, בשילוב גישה תמידית אליהם באמצעות סמארטפונים ומחשבים המחוברים לרשת, פיצלו את הקשב של רוב העובדים בתעשיות עתירות הידע לחלקיקים . מחקר של מקינזי משנת 2012 מצא ש'עובד' ממוצע בתעשיות עתירות הידע מבלה כיום יותר מ- 60 אחוז משבוע העבודה בתקשורת אלקטרונית ובחיפוש באינטרנט, כאשר קרוב ל- 30 אחוז מזמנו של עובד בתעשיות עתירות הידע מוקדש רק לקריאת הודעות אימייל ולמענה עליהן . מצב של קשב מפוצל אינו מאפשר עבודת עומק, שדורשת פרקי זמן ארוכים של חשיבה נקייה מהפרעות . בו בזמן, עם זאת, העובדים בתעשיות עתירות הידע אינם מתבטלים . למעשה, הם מדווחים כי הם עסוקים מתמיד . מה מסביר את הפער ? אפשר להסביר הרבה ממנו בסוג אחר של מאמץ, שהוא בן הזוג של עבודת העומק : עבודה שטוחה : משימות שאינן תובעניות מבחינה קוגניטיבית, לוגיסטיות באופיין, שמבצעים לעתים קרובות בהיסח הדעת . מאמצים אלה בדרך כלל אינם מייצרים ערך חדש בעולם וקל לשעתק אותם . במילים אחרות, בעידן הדיגיטלי עובדי התעשיות עתירות הידע מחליפים בהדרגה מתעצמת את עבודת העומק באלטרנטיבה השטוחה — הם שולחים ומקבלים הודעות דוא"ל כמו נתבי רשת אנושיים, עם הפסקות תכופות ל'שאכטות' של הסחת דעת מהירה . מאמצים גדולים יותר שהיו יוצאים נשכרים מחשיבה מעמיקה, כמו גיבוש אסטרטגיה עסקית חדשה או כתיבה של בקשת מענק חשובה, מתפצלים לשבבים מפוזרים שמפיקים איכות עמומה . כדי להחמיר עוד יותר את המצב עבור עבודת העומק, מצטברות עוד ועוד ראיות כי המעבר לעבודה שטוחה אינו בחירה שקל להפוך בחזרה . כשמבלים מספיק זמן במצב של שטחיות תזזיתית מפחיתים לצמיתות את
|
|
|