|
|
Page:9
בפתח הספר׀ 9 והרוחנית של אבן עזרא במסעותיו מעידות הסתייגותו מדרכם של 'חכמי דורנו' 7 לפיכך הוא ראה את תפקידו וביקורתו הגורפת על הישגיהם בכל ענפי הדעת . לסייע בידם להקיץ מ'שנת האיוולת', באמצעות הרקת חוכמת יהודי ספרד ללשון העברית עבורם . כתיבת ספרות לימודית הייתה לדידו צורך ממשי ודוחק . במשך שנות נדודיו במערב אירופה נענה אבן עזרא לצורך זה וכתב שורה של חיבורים עיוניים בנושאים שונים, המקבילים זה לזה בתוכנם במידה רבה : 'ספר מאזניים', 'יסוד דקדוק', 'ספר צחות', 'ספר היסוד' ( שאבד ) ו'שפה ברורה' ( כולם בנושא דקדוק ) ; 'ספר המִספר' ו'ספר האחד' ( על אריתמטיקה ) ; 'כלי הנחושת' ו'ספר העיבור' ( בנושא אסטרונומיה ולוח השנה העברי ) ; 'ראשית חוכמה', 'ספר השאלות', 'ספר המבחרים', 'ספר הטעמים', 'ספר המולדות', 'ספר המאורות' 8 בארבעה דברים, לדברי אוריאל סימון, ניכר ו'ספר העולם' ( על אסטרולוגיה ) . אופיים של חיבורים אלה כספרי לימוד : באוריינטציה של התלמיד המתחיל, בהטעמת סמכותו המדעית של המחבר, במאמץ להצטמצם בעניינים בסיסיים 9 בחרוזי הפתיחה שצירף ל'ספר צחות', ל'ספר ובשאיפה להקיף את התחום כולו . היסוד' ועוד מבטיח המחבר לתלמידיו שיוכלו למצוא תשובה לכל שאלותיהם 10 בספר שהם אוחזים בידיהם . עם זאת, לשונם של חיבורי ראב"ע מורכבת וסתומה לפרקים, המבנה שלהם אינו תמיד ברור, והתשובות שהם מספקים לשאלות קוראיהם לא אחת סמויות מן העין . אפשר לייחס זאת לאופיים החלוצי של ספרים מסוג זה, שתבע מאבן עזרא לחדש מינוחים עבריים בתחומי דעת שונים . אך מנגד אפשר לייחס זאת גם לאופיו של מחברם, שכן 'מלומד גדול זה לא נועד מטבע ברייתו לכתוב ספרי לימוד [ . . . ] אילו נשאר ראב"ע בספרד, ספק רב אם היה מוציא מתחת ידו 11 ספרי לימוד' . לעומת חיבורים אלה, השירים הלימודיים שכתב אבן עזרא נגישים יותר בסגנונם, עובדה שלא נסתרה מעיני החוקרים . כך העיר ישראל לוין : 7 סימון, דיוקן של פרשן, עמ' 59 - 83 . ידועה, למשל, ביקורתו החריפה על נורמות הפיוט הקלסי, מורשת ארץ ישראל, שמצא בפיוטיהם של יהודי רומא . הביקורת משולבת בפירוש שכתב לספר קהלת בשהותו בעיר בשלהי שנת 1140 . ראו : יהלום, הפואטיקה . 8 לרשימה המלאה של חיבורי אבן עזרא ראו : סלע, חיבוריו העיוניים . 9 סימון, בין המפרש לקוראיו, עמ' 29 . 10 שם, שם, הערה 24 . והשוו למשל לשיר הפתיחה ל'ספר צחות' : 'קְרָב, תַּלְמִיד ! הִנֵּה / לְכָל תִּשְׁאַל מַעְנֶה / וְתִהְיֶינָה עֵינֵי / לְבָבְךָ נִפְקָחוֹת' ( לוין, עמ' 271 ) . 11 סימון, בין המפרש לקוראיו, עמ' 30 .
|
מכון בן-צבי
|