|
|
Page:8
8׀מורה לרבים 2 על כן יכול היה כמשורר להרחיב את נושאי השירההמקודשים של שירת החול' . ואת אופני הטיפול בהם, מה גם שנושאים להרחבה היו לו מן המוכן בספרות הערבית . לאמיתו של דבר, מדובר בתהליך היסטוריוגרפי מוכר בחקר הספרות העברית החדשה שאפשר, כך נראה, להחילו גם על אברהם אבן עזרא : ניסיונה של תרבות לקלוט מחדש מסורת כדי לקרב אותה לקהל יעד חדש או, בלשונו של גרשון שקד : 'להחיות את העבר כדי להזרים דם חדש להווה ולאפשר ליוצרי ההווה 3 ה'הווה' של אברהם אבן עזרא דרש ממנולתלות עצמם באילנות גדולים' . להפתיע ולעניין את קהלו, השונה מאוד מן הקהל בחצרות אנדלוס, בדרכים חדשות ובנושאים חדשים . בחירת נושאים מן המסורת הערבית המפוארת הייתה 'היתלוּת באילנות גבוהים', ואולי נוסחה בדוקה להצלחה . קהלו של אבן עזרא, כאמור, היה שונה ממלומדי ספרד . רמז לטיבו של קהל זה מוצאים בחיבורו 'יסוד מורא', שחיבר באחרית ימיו . בשער הראשון בחיבור פסל כל התמקצעות בלעדית באחד ממקצועות התורה, בדקדוק, בפרשנות או בתלמוד . רק השכלה רב-תחומית ואינטגרטיבית, הכוללת גם את מכלול המדעים ה'חילוניים', הייתה בעיניו השכלה אמיתית . ללא השכלה אמיתית אי אפשר 4 להגיע לשלמות דתית . קורא היפותטי של 'יסוד מורא' בארצות האסלאם לא היה מוצא חדש בטיעון הזה . בנקל היה מזהה בו את האידיאל הערבי המופתי של ההשכלה הכללית, הנהוג בעילית החברתית . בעיני קוראיו בארצות הנוצרים, לעומת זאת, דרישתו של אבן 5 אי-ידיעת הלשון הערבית עזרא הייתה בגדר 'תביעה לשינוי ערכים קיבוצי' . מנעה בעד חכמי ישראל בקהילות אלה ללמוד את המדע היווני-ערבי לענפיו . ראב"ע תקף בחריפות את המשכילים המדומים שנקרו בדרכו, ששׂמו עצמם מומחים על סמך ידיעות מעטות וחלקיות . ב'איגרת השבת', למשל, הוא מלעיג על יומרתם : 'ועל כן כל פתי שידע תקופת שמואל ושמות המזלות וחנכ"ל שצ"ם מְחשב [ חושב ] בליבו שהוא מְחשב בתקופות ומזלות . הוא לא שמע שמועת החכמה, 6 על בדידותו האינטלקטואלית, התרבותית אף כי יריח ריחה או יטעם טעמה' . 2 שירמן ופליישר, ספרד הנוצרית, עמ' ,40 הערה 119 ; פגיס, חידוש ומסורת, עמ' 185 . 3 שקד, יצירות ונמעניהן, עמ' 85 . 4 אבן עזרא, יסוד מורא, עמ' 66 - 91 ; סימון, דיוקן של פרשן, עמ' 11 - 26 . וראו להלן בפרק על השירה הלימודית . 5 אבן עזרא, יסוד מורא, עמ' 213 . 6 אבן עזרא, איגרת השבת, עמ' 67 . 'וחנכ"ל שצ"ם' : ראשי התיבות של שבעת כוכבי הלכת בתפיסה התלמאית ( חמה, נוגה, כוכב חמה, לבנה, שבתאי, צדק, מאדים ) .
|
מכון בן-צבי
|