sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:2

2 | לדובב שפתי שותקות להכרת הקורות אותן מימיהן במזרח אירופה, דרך הקשר לתנועה הציונית, העלייה ארצה והחיים בקולקטיב מימי הראשית ועד לשנות הארבעים . איסוף דבריהן בספר עונה לאתגר של הכנסת הנשים ה״חבויות״ וה״שוליות״ אל תוך הסיפר ההיסטורי . תהליך זה החל בשנות השבעים של המאה העשרים בארצות המערב . המחקר על אודות הנשים היה משולב במחקר על אודות מיעוטים בחברה ועל חיי היום יום, שעד לאותם ימים כמעט שלא נחקרו . הגישות הפוסט-מודרניות ( בסוציולוגיה ובהיסטוריה ) , שמדגישות את אי השוויון של קבוצות חברתיות, השפיעו גם על התפתחות המחקר על אודות נשים . הדמות והקול של ה״אחרים״, שהודחקו בעבר לשוליים, הוצבו בקדמת המחקר כאשר נקודת מבטם של ה״מודחקים״ היא המוצא לבחינת 3 ההתרחשויות . מתחילת שנות התשעים החלה להיכתב גם ההיסטוריה הישראלית מהפרספקטיבה של נשים ולא רק של גברים . עיקר ערכה של הכתיבה הזו היא השלמת ידע חסר, הוספה של פינה נשכחת לכתיבה ההיסטורית . תודות לפורצי הדרך ולממשיכיהם ( חוקרים וחוקרות ) מקבל קולן של הנשים בחברה 4 גם למחקר על התנועה הקיבוצית, שהנו רב היישובית את המקום הראוי לו . ופורה, נוספו מחקרים העוסקים בעשורים הראשונים לקיומה מזווית ראיה מגדרית וסוציולוגית-היסטורית . הם עוסקים בפער בין המודעות החברתית המהפכנית של חברי הקיבוצים שדגלה בשוויון, ליכולת ( הנפשית והמעשית ) להגשימה במציאות . הם מלמדים על שאיפות הנשים ועל המאמצים שהשקיעו כדי לחדור לתחומים שהיו במרכז ההוויה החלוצית והקיבוצית שעיקרם כיבוש העבודה, כיבוש השמירה והשתתפות במפעל ההתיישבותי, 5 ומתארים את מאבקן על מעמדן ועל השתלבותן בחֶברה . 3 קבוצת מיעוט ( לאו דווקא מבחינה מספרית ) היא קבוצה חברתית בתוך קבוצה רחבה שמתאפיינת בזיקה ערכית כפולה : גם לערכים של החברה הדומיננטית וגם למטרות ולערכים המיוחדים לה . אנוך, האדם בחברה, עמ׳ 29 – 32 . ראו גם על ההיסטוריה מלמטה ונסיבות התפתחותה של גישה זו לחקר ההיסטוריה מאלי, העידן ; זנד, במה הועילה . 4 על חשיבות הקטגוריה של מגדר לניתוח היסטורי של תקופת היישוב נכתב לא מעט . ראו למשל את כתבי הראשונות שחוללו את המפנה במחקר : יזרעאלי, תנועת הפועלות ; ברנשטיין, חקר נשים ; מלמן, מן השוליים ; הנ״ל, למלאך ; שילה, נשים ; שילה וכ״ץ, מבוא . 5 מחקריה של סילביה פוגל ביזאוי על הנשים בקיבוץ פרצו דרך למחקרי ההמשך . ביניהם נמנים : אמהות ; החברה ; מרים ברץ ; המגדר . ראו גם מחקרים נוספים : רוזן, תמורות ; סיני, השומרות ; קמינסקי, בדרכן ; גופר, האישה הציונית .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help